שריטה קלה בישבן


ילדים הרוגים, שירותי רווחה קורסים, חרם בינלאומי. אם עד היום התחמקו בנט וחבריו מלספק פתרון מושכל, רציני ומפורט לכל הבעיות האלה – היום הם כבר מודים בפה מלא: אין לנו פתרון. החיים קשים. אולי אתם תחזרו הביתה בארון – אבל לנו יהיה את השומרון

ההשוואה של השר נתפלי בנט בין סכסכוך הדמים הישראלי-פלסטיני לרסיס טורדני בישבן היא ללא ספק שינוי בעל משמעות היסטורית בעמדה של הימין המתנחלי - סוף-סוף, אחרי שנים של מריחות, קצת כנוּת.

אם בעבר ניסתה מועצת יש"ע לשווק את מפעל ההתנחלויות בתור חומת המגן שחוצצת בין ישראל כולה לבין האלימות הפלסטינית, הרי שהיום מודה מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר שלא הסכנות הביטחוניות, לא הנזק האדיר לכלכלה ולא המעמד הבינלאומי המידרדר של ישראל מעניינים אותו; הדבר היחיד שעומד לנגד עיניו הוא השתלטות זוחלת על עוד ועוד שטח בגדה המערבית, או כלשונו: "צריך להפסיק להתבייש... יהודה ושומרון היא שלנו לא בגלל שהיא מגנה על גוש דן אלא כי אברהם אבינו הלך שם... רעיון המדינה הפלסטינית מאחורינו. צריך לבנות, לבנות ולבנות". ילדים נקרעים לגזרים באוטובוסים מתפוצצים? תקציבי רווחה שהולכים ומתחסלים בגלל ההטבות להתנחלויות? הפסדים צורבים בזירה הבינלאומית? מהם כל אלה לעומת שכונת וילות חדשה על גבעה מוריקה בשומרון?

שריטה קלה בישבן.

בנט מבין היטב שהפתרון המעשי היחיד שעומד היום על הפרק הוא הקמת מדינה פלסטינית, אלא שפתרון זה יחייב אותו ואת חבריו לגנוז את פנטזיית ההתיישבות על כל גבעה פנויה בשומרון. הוא מכיר היטב את המספרים שמוכיחים כי רוב הציבור הישראלי תומך בפתרון שתי המדינות, והוא גם מבין שהמתנחלים נכשלו במשימתם להתנחל בלבבות של הישראלים – שהרי רוב אזרחי המדינה מוכנים, במסגרת הסדר רציני, לפנות אותם משם. לכן המוצא היחיד שעומד בפניו הוא לגרום לכמה שיותר ישראלים לחשוב לא שמתנחלים מגנים עליהם (השקר הזה הופרך מזמן, ואפילו בנט כבר לא מאמין בו), אלא שאין מה לעשות ושוואלה, זה גם לא כל-כך נורא.

מה שמרתיח בדברים של בנט זה ששר הכלכלה של מדינת ישראל מוכן להשליך את העתיד של החברה הישראלית לפח. משום מה, יש לנו הרגשה שאילו אברהם אבינו – אבי האומה - עדיין היה מתהלך בינינו היום, גם הוא היה מעדיף שירותי חינוך, דיור ורווחה טובים יותר לבני ישראל מאשר עוד כביש עוקף בגב ההר.

נגיד בנק ישראל היוצא, פרופ' סטנלי פישר: "אני משוכנע שבתנאי שלום תוכל כלכלת ישראל לצמצוח בשיעורים של 5%-6% יותר מאשר במצב של סכסוך בלתי-פתיר עם שכנינו". פרופ' מנואל טרכטנברג: "ללא התמודדות עם הסוגייה הפלסטינית, לא ייתכן שום שינוי משמעותי בתחומי הדיור, החינוך והבריאות". למה הם אומרים את זה? מפני שב-20 השנה האחרונות הוציאה ישראל סכום כולל של כ-48 מיליארד שקל על תוספות מיוחדות לתקציב הביטחון שקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. משום שבעשור האחרון גדל התמ"ג בישראל בקצב איטי בהרבה מבמדינות בעלות כלכלה דומה לשל ישראל – בין היתר, בגלל הסכסוך. משום שדירוג האשראי של ישראל נמוך בהרבה משיכול היה להיות תחת תנאים ביטחוניים אחרים. משום שברוב המכריע של העשור הקודם גדל תקציב הביטחון (וקוצץ פחות) מהתקציבים החברתיים כולם (בחישוב לנפש). משום שהתנחלויות זוכות לתקצוב-יתר מפלה ומועדפות פעם אחר פעם על פני הפריפריה החברתית של ישראל (70% יותר).

מה שעוד מרתיח בדברים של בנט זה ששר במדינת ישראל מוכן להקריב את המעמד הבינלאומי שישראל עמלה על בנייתו במשך עשורים רבים ולהפנות אצבע משולשת לכל אחת מבעלות בריתה הקרובות ביותר. הבידוד הבינלאומי ההולך וגובר של ישראל זכה לביטוי מוחשי בהצבעה באו"ם בסוף השנה שעברה, אז עמדו לצדנו תשע מדינות בלבד (ובהן מעצמות בינלאומיות רבות עוצמה דוגמת מיקרונזיה, צ'כיה ואיי מרשל), ואילו 138 הצביעו בעד קבלת פלסטין כמדינה ה-194 בארגון, למורת רוחה של ישראל. במקביל, זוכה המדינה לאינספור גינויים בלתי-פוסקים על מפעל ההתנחלות, גם מצד ידידות קרובות, כמו ארצות-הברית, אנגליה וגרמניה – שמספקות לנו גב כלכלי, לגיטימציה בינלאומית ונשק. בנוסף, הסכמי סחר רבי ערך עם האיחוד האירופי מושהים כבר שנים עד הודעה חדשה, וחרם עולמי על תוצרת ישראלית הולך ומתקרב בצעדי ענק.

אבל בסופו של דבר, מה שהכי מרתיח בדברים של בנט זה ששר בכיר במדינת ישראל מודה בפה מלא שהוא מוכן לשחק בחיי הילדים של כולנו. אין פתרון, הוא מכריז בחיוך רחב בכנס חגיגי של מועצת יש"ע. תתמודדו. אנחנו רוצים להתנחל, ואתם ממש לא מעניינים אותנו יותר. 725 ישראלים שנשחטו בפיגועי התאבדות ב-20 השנה האחרונות? שטויות. 16,573 רקטות ופצמ"רים שנורו על ישראלים בעשור האחרון (גם הרבה לפני ההתנתקות)? בקטנה. 950 אזרחים וחיילי צה"ל שנהרגו באינתיפאדה השנייה? שריטה קלה בישבן.

בקטנה. באמת בקטנה. ילדים הרוגים, שירותי רווחה קורסים, חרם בינלאומי. אם עד היום התחמקו בנט וחבריו מלספק פתרון מושכל, רציני ומפורט לכל הבעיות האלה – היום הם כבר מודים בפה מלא: אין לנו פתרון. למען האמת? גם לא ממש צריך אחד. החיים קשים. אולי אתם תחזרו הביתה בארון – אבל לנו יהיה את השומרון.