אין פרטנר


השבוע אמר סגן שר הביטחון, דני דנון, כי למשא ומתן מדיני אין שום סיכוי. בדיקה של עמדות חברי הקואליציה מאשרת את דבריו - ברגע שהממשלה הזאת תנסה לעשות צעד ממשי לקראת הסכם, היא תיפול

השבוע עורר ח"כ דני דנון (הליכוד ביתנו) אי-נוחות רבה בלשכת ראש הממשלה, לאחר שהכריז בראיון לתקושרת כי הממשלה הנוכחית מתנגדת באופן חד-משמעי לפתרון שתי המדינות. "תסתכלו על הממשלה", ביקש דנון, "היא לא קיימה מעולם דיון, הצבעה או החלטה בעניין פתרון שתי המדינות. זה לא חכם לעשות זאת, אבל אם תביא זאת להצבעה, תראה שרוב שרי הליכוד, ביחד עם 'הבית היהודי', יתנגדו לכך". עוד הוסיף: "ראש הממשלה ממשיך לקרוא לשיחות עם הפלסטינים, משום שהוא יודע שישראל לעולם לא תגיע להסכם איתם".

מקורבי נתניהו מיהרו לתקוף את דנון באמצעי התקשורת, וראש הממשלה עצמו התעקש באותו יום בזמן ביקור בפולין כי היעד שלו הוא "מדינה פלסטינית מפורזת". אלא שבחינה קצת יותר מעמיקה של עמדות חברי הקואליציה הנוכחית מראה, מעל לכל ספק, כי הצדק עם דנון. נתניהו אולי לא שבע נחת מההצהרה הפרובוקטיבית של חבר מפלגתו - שחושפת בפני הציבור הישראלי שראש הממשלה שלו משקר לו פעם אחר פעם - אבל כשבודקים את המספרים, אי-אפשר שלא להודות כי דנון פשוט אומר את האמת.

בקואליציה חברים 68 ח"כים. בדיקה מראה כי לפחות 28 מהם מתנגדים באופן ברור ומוצהר, שאינו משתמע לשני פנים, לרעיון שתי המדינות – 16 מ"הליכוד ביתנו" ועוד 12 מ"הבית היהודי". לא חוששים מהשלכותיו, לא מתלבטים לגבי אופן ביצועו – אלא פשוט מתנגדים עקרונית לקיומה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. נתניהו מבין היטב את המצב, ולכן, למשל, לא טרח לעגן את ההבטחה ההיסטורית שלו מנאום בר-אילן בהסכמים הקואליציוניים עם הסיעות השונות. כלומר, זו אכן לא עמדתה הרשמית של הממשלה. מספר הח"כים המתנגדים, אגב, עשוי להיות גבוה בהרבה בפועל, מאחר שלא מעט ח"כים, אפילו מ"ישראל ביתנו", שומרים את עמדתם המפורשת בנושא לעצמם.

ואלה השרים וחברי הכנסת מ"הליכוד ביתנו" שמתנגדים באופן גלוי לפתרון שתי המדינות:  גדעון סער, יאיר שמיר, גלעד ארדן, עוזי לנדאו, ישראל כ"ץ, דני דנון, ראובן (רובי) ריבלין, משה (בוגי(  יעלון, זאב אלקין, ציפי חוטובלי, יריב לוין, מירי רגב, דוד רותם, משה פייגלין, יובל שטייניץ, אופיר אקוניס, וגילה גמליאל. הם מצטרפים בהתנגדותם ל-12 חברי הכנסת של "הבית היהודי".

מה הם מציעים במקום? התשובה פשוטה מאוד – סיפוח של כל השטחים ושל שני מליון וחצי פלסטינים למדינת ישראל.

בקיצור, נתניהו יכול להמשיך לדבר כמה שרק ירצה על השאיפות המדיניות שלו. בפועל, אם הוא רק ינסה לעשות צעד בכיוון – הממשלה שלו תתמוטט. 28 ח"כים הם, כזכור, יותר משליש מהקואליציה. אבל ההונאה לא נגמרת אצל ראש הממשלה. מן הסתם, גם שותפיו המתונים – יאיר לפיד וציפי לבני – מכירים היטב את המספרים ומודעים לכך שהם משקרים לבוחריהם בפנים, בכל פעם שהם מדברים על אופק מדיני.

כך, למשל, התחייב לפיד מפורשות לפני הבחירות כי לא יהיה חבר בממשלה שלא תקיים משא ומתן מדיני. "לא נשב בממשלה ששוב תנסה למוסס בתירוצים שונים וממניעים פוליטיים צרים את המחויבות שלנו לעתיד ולהווה", אמר. רק השבוע הודיע ח"כ עופר שלח (יש עתיד), יד ימינו של לפיד, כי "הכיבוש משחית" וכי "ההתנחלויות הן מכשול לשלום". לא ברור איך עולות האמירות הנחרצות הללו עם הממשלה שבה יושבת המפלגה שלו.

גם ציפי לבני השמיעה הבטחות דומות, ואף נכנסה לקואליציה כשבידה ההתחייבות המגוחכת למדי כי תהיה ממונה על המו"מ. מדוע מגוחכת? מפני שאין לממשלה הזאת רוב לביצוע משא ומתן. לפני שבועיים אף נערך דיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא היוזמה הערבית, שבו שבה והצהירה לבני כי "המטרה של הממשלה היא להתניע מחדש את המו"מ מול הפלסטינים", אלא ששרת המשפטים בקושי הצליחה לדבר בשל קריאות הביניים של חבריה לקואליציה, שהזכירו לה כי היא אולי הייתה רוצה שזו תהיה המטרה של הממשלה, אבל למעשה, זה אינו אחד מקווי היסוד שלה ובכלל לא מהלך אפשרי מבחינה קואליציונית.