מתנחלים על הכיס


לידיעת האח לפיד: ממשלת נתניהו משקיעה בתושב התנחלות 70 אחוז יותר מבכל אזרח ישראלי אחר, כולל באיזורים מוכי מצוקה חברתית

- "בתקופת הממשלה הנוכחית הכפלנו את התקציב ליהודה ושומרון. לא נתנו לזה פרופיל גבוה כי לא רצינו שיכשילו את המהלך – ויש לזה תוצאות בשטח" (שר האוצר, יובל שטייניץ, דצמבר 2012)

- "לראשונה אי-פעם חצה מספרם של הילדים החיים בעוני את רף ה-900 אלף. בשנת 2011 חיו בישראל כ-905,000 ילדים עניים, שהם 35.6% מהילדים בישראל" (דו"ח המועצה לשלום הילד, דצמבר 2012)  

לפי הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ממשלת ישראל מעבירה תקציבים גבוהים בהרבה לרווחת המתנחלים מאשר לישראלים החיים בתחומי הקו הירוק - אפילו בהשוואה לפריפריה ולאיזורים הסובלים ממצוקה חברתית. ההשקעה בתושב יהודה ושומרון (3,269 שקל) גבוהה ב-70 אחוז מההשקעה הממוצעת של ממשלת ישראל באזרח (1,931 שקל).

מדובר בהשקעה השוטפת, המתחזקת את חיי היומיום בהתנחלויות ובסביבתן, ולא בתקציבי הפיתוח הגבוהים המחושבים בנפרד. כלומר, המספרים לא משקפים את הכסף שמושקע בהנחת תשתיות חדשות אלא את התקציב המיועד לפעילות השוטפת של המועצות האיזוריות ולטיפוח איכות החיים. עיקר ההוצאה הוא של משרד הפנים (181 מיליון), משרד החינוך (61 מיליון) ומעצ (59 מיליון). אילו כלל החישוב גם את תקציבי הפיתוח הגדולים, היה הפער בין ההשקעה בשטחים לשאר חלקי הארץ גדל עוד יותר.

ההשקעה בשטחים נמצאת בעלייה תלולה. במחצית הראשונה של 2012 השקיעה הממשלה 400 מיליון שקל בתושבי ההתנחלויות. זאת לעומת השקעה של 288 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2011. שני הסכומים גבוהים בהרבה מהיקף ההשקעה בשנים קודמות. ההשקעה בשטחים הלכה ופחתה עם השנים, בעיקר עקב תוכנית ההתנתקות. היפוך המגמה חל עם הקמת ממשלת נתניהו השנייה ב-2009.

אחת הסיבות להשקעה המאסיבית וחסרת התקדים בהתנחלויות היא העלות האדירה של תיחזוקן, המנוגדת להיגיון הכלכלי שמנחה את מדיניות הממשלה בכל חלק אחר של הארץ. תפיסת עולמו של נתניהו מבוססת תמיד על מבחן הכדאיות הכלכלית. לאורך השנים פעל במרץ להקטנה דרסטית של הוצאות הממשלה ולקיצוץ עמוק בשירותים החברתיים. נראה שכשמדובר בהתנחלויות, הגישה שלו שונה לחלוטין. העלות הגבוהה של החיים בהתנחלות נובעת, בין היתר, מהפריסה הגיאוגרפית המרווחת של היישובים בשטחים, שמוקמים בכוונה תחילה כדי לחלוש על שטחים גדולים ככל הניתן. זוהי צורת התיישבות בלתי יעילה מבחינת כלכלית. אלא שאפילו אם משווים מועצות אזוריות משני עברי הקו הירוק, עולה שהמועצות האזוריות ביהודה ושומרון מקבלות יותר מהמדינה.

הנתונים לקוחים מתוך תחקיר שהתפרסם ב"כלכליסט"