מגפת הסיפוח


בימים אלה נרקמת לה ממשלת החירום של נתניהו וגנץ, שלטענתם נולדה מתוך הצורך לטפל במשבר הקורונה. אחד הנושאים המרכזיים שנדונו במו"מ הוא דרישתו של נתניהו והליכוד לקדם באופן מיידי סיפוח של שטחים ביהודה ושומרון. לפי דיווחים בתקשורת, קיימת הסכמה בין נתניהו לגנץ להתחיל כבר עכשיו, עוד לפני גמר משבר הקורונה, בתהליך הסיפוח, ולבצעו בתוך חודשיים.

ההתעקשות הקיצונית להכניס את סוגיית הסיפוח דווקא בשיא משבר היא מוזרה, בלשון המעטה, ומעלה המון סימני שאלה. אלא אם לימין יש תוכנית לפתור את משבר הקורונה דווקא באמצעות סיפוח, לא ברור איך זה עוזר למדינה ולמה לעשות זאת דווקא עכשיו.

בימים אלו אזרחי ישראל לומדים על בשרם עד כמה חשוב שהמערכות הציבוריות יהיו מוכנות לטלטלות ומשברים, ועד כמה יכולים להיות מסוכנים הזנחה, גישת ה"יהיה בסדר", וחוסר ההיערכות לתרחישים שונים. אז כדי להבין מה קורה, ומכיוון שעד כה התקשורת לא טרחה במיוחד לברר ולמסור לציבור פרטים קריטיים בנושא, הנה עשר שאלות שכדאי מאוד שנתניהו, גנץ והממשלה הנכנסת ידעו לענות עליהן לפני שממשלת הקורונה מחליטה על סיפוח:

1. איזה סיפוח?

נתניהו וגנץ אולי הסכימו על סיפוח, אבל בדרך הם שכחו לספר לציבור מה בדיוק הם רוצים. קיימים כמה וכמה מתווים שונים של סיפוח, ולכל אחד מהם יש תג מחיר כלכלי וביטחוני אחר – החל מסיפוח של שטח C שבו חיים כ-300 אלף פלסטינים, דרך תוכניות סיפוח בהשראת מתווה טראמפ ועד לסיפוח מלא של כל הגדה המערבית שבה חיים כ-3 מיליון פלסטינים. אז איזה סיפוח נתניהו וגנץ מעוניין לבצע כרגע, בשיא המשבר?

2. למה סיפוח?

המצב כיום הוא שהחוק הישראלי חל על יישובים ישראלים ועל אזרחים המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון המתנחלים. הם משלמים מיסים למדינת ישראל ומקבלים ממנה שירותים, מתגוררים ברשויות מקומיות ואזוריות הכפופות למשרד הפנים וזוכים להגנה וביטחון מידי חיילי צה"ל. מדוע דחוף עכשיו להוביל מהלך שעל פי כל ההערכות יסכן חיי אדם ויסלים את המצב, בעיצומו של אחד המשברים הקשים ביותר שמדינת ישראל התמודדה עמו?

3. האם זה טוב לביטחון?

מהלך חד צדדי של סיפוח יגרור השלכות מדיניות וביטחוניות – החל משינויי היערכות צה"ל בגדה, דרך סיכון שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות הפלסטינית ועד למה שמומחי הביטחון מעריכים מהפרות סדר מקומיות ועד הסיכוי לאינתיפאדה כללית וביטול הסכמי השלום עם ירדן ומצרים. ראש השב"כ לשעבר יורם כהן הזהיר כבר כי "סיפוח שטחי C יוביל למרחץ דמים". אל אזהרותיו הצטרפו מאות קצינים ומפקדים בכירים שחתמו רק לפני כמה ימים על מכתב שמפציר מהממשלה הנכנסת להימנע מהמהלך, שאותו הם מגדירים כ"בעל פוטנציאל התלקחות גדול ביותר". נשאלת השאלה: האם מערכת הביטחון, כולל פיקוד העורף ומשטרת ישראל שעוסקים כרגע בהתמודדות עם משבר הקורונה, ערוכה להתלקחות כזאת? כמו כן, מה בדיוק כוללת היערכות צה"ל, השב"כ והמשטרה במצב שכזה – מהם התרחישים הצפויים? מהו צפי הנפגעים וההרוגים במקרה של התלקחות כזאת?

4. כמה זה יעלה לנו?

אולי לא שמעתם על זה אבל רבים מאזרחי ישראל, כמו המוני בני אדם בעולם, נמצאים כרגע בהתרסקות כלכלית. לפי מחקר שנערך על השלכות הסיפוח, העלות של המהלך המלא לאזרחי מדינת ישראל תגיע ל-52 מיליארד שקל בשלב ראשון. גם אם זה ייעשה בשלבים, לקיחת האחריות על התושבים הפלסטינים וסיפוק צורכי החינוך, הבריאות והרווחה שלהם, יעלו לנו 8.4 מיליארד ש"ח בשנה במקרה הקל (סיפוח של שטח C) ו-32 מיליארד בשנה בתרחיש רחב יותר. יש לציין שהמספרים הללו חושבו לפני פרוץ מגפת הקורונה, מה שאומר שכאשר מדינת ישראל תספח מאות אלפי או מיליוני פלסטינים, המערכות הציבוריות של ישראל יהיו שחוקות יותר, המצב הכלכלי והבריאותי בגדה יהיה גרוע יותר ועלות הסיפוח תהיה בהתאמה גבוהה הרבה יותר. האם, בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי שימשיך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, כולל התפרצות אפשרית נוספת של קורונה בעתיד, מדינת ישראל מסוגלת להתמודד עם הוצאה נוספת בסדר גודל כזה?

אם הכסף למהלך הסיפוח אכן קיים, האם לא עדיף להשקיע את המיליארדים הללו כרגע בסיוע לעסקים קורסים, ליותר ממיליון מובטלים חדשים ולחיזוק מערכת הבריאות?

5. איזה סיוע כלכלי תספק מדינת ישראל למאות אלפי האזרחים החדשים שיסופחו?

כידוע, המצב הכלכלי בקרב הפלסטינים לא מזהיר גם בימים רגילים, ובעת הקורונה עוד יותר. כאשר מדינת ישראל תספח תושבים אלו, היא תיקח תחת אחריותה גם את נושאי החינוך, הרווחה, התחבורה והתשתיות, כולל ביטוח לאומי, קצבאות קשישים, דמי אבטלה, קצבאות ילדים ועוד – האם לפי תוכנית הימין, אזרחים אלו יהיו זכאים לקבל את כל אלו או שהם יהיו בבחינת תת-אזרחים נטולי זכויות?

לשם המחשה, כמחצית מהאוכלוסייה בגדה המערבית הם ילדים עד גיל 18. האם נתניהו מתכוון להעניק גם להם 500 ש"ח כפי שהכריז שיעניק לאזרחי המדינה, או שאנחנו עוברים לחוקי רווחה לפי מוצא וגזע?

6. האם מערכת הבריאות ערוכה ללקיחת אחריות על המסופחים החדשים?

בימים אלו, כאשר כולנו זוכים לראות כמה קשה מצבה של מערכת הבריאות הציבורית ועד כמה היא הוזנחה והורעבה במשך שנים, האם משרד הבריאות הישראלי מתכוון, במקרה של סיפוח, לתגבר את מערכות הבריאות בגדה ולהתמודד עם מאות ואלפי מטופלים חדשים שיסופחו למדינת ישראל? או שאולי גם בתחום הרפואה, התוכנית היא לעבור לטיפולים רק לפי מוצא וגזע?

7. האם סיפוח הוא הניצול הטוב ביותר של כספי המדינה?

אם אכן נמצאות ברשותה של מדינת ישראל עתודות כסף שמאפשרות לספח, על כל המשמעויות הנלוות למהלך זה, האם לא מוטב להשקיע אותן כבר היום בציוד רפואי, מכונות הנשמה, מיגון ופיצוי לאזרחים שנפגעים בצורה אנושה מהמצב? באיזה אופן הסיפוח ישפר את חייהם של אזרחי ישראל השרויים כיום במשבר עמוק, עם שיעור אבטלה של כ-25% ומיתון כלכלי שצפוי להימשך עוד הרבה אחרי שמשבר הקורונה יחלוף?

8. האם ישראל ערוכה לתרחיש של קריסת הרשות?

ההנחה המקובלת על ידי רוב מוחלט של מומחים וראשי מערכת הביטחון היא שסיפוח, אפילו חלקי, יביא לסיום שיתוף הפעולה של ישראל עם הרשות הפלסטינית ולקריסת הרשות. האם ישראל ערוכה לוגיסטית להשתלטות על כלל שטחי הרשות וללקיחת אחריות על כלל האוכלוסייה בערים הפלסטיניות? האם ישראל מסוגלת לרשת את הגירעון של הרשות הפלסטינית, שתפח בימי הקורונה ומוערך במיליארדים רבים?

9. האם ישראל ערוכה לתרחיש של התפרצות אינתיפאדה בעקבות סיפוח?

על פי הערכות רבות, מהלך של סיפוח יוביל להתגברות הטרור ואף לאינתיפאדה. המחיר של עימות צבאי, כולל הפסדים כלכליים בענפים שגם ככה נמצאים כיום בקריסה, מוערך ב-40-77 מיליארד שקלים. פריצת אינתיפאדה והתמודדות ביטחונית עמה מחייבות אספקת אמצעי מיגון לעשרות אלפי החיילים בשטח – ביניהם כמובן חיילי מילואים – וגם לאוכלוסייה הפלסטינית. האם מדינת ישראל וצה"ל מחזיקים כיום מספיק אמצעי מיגון רפואי ללוחמים כדי להמר על תרחיש כזה בזמן משבר רפואי? ואם אמצעי מיגון אלה נמצאים ברשותנו, מדוע צוותים רפואיים לא מקבלים את חלקם כבר היום?

10. כיצד ייתכן שדורשים לבצע מהלכים כה דרמטים עוד לפני שביררו מה ההשלכות שלהם ואיך להתכונן לזה?

אחד הלקחים שמשבר הקורונה מלמד אותנו הוא הצורך בהכנה יסודית מראש, בהיערכות לכל מקרה, בניהול תקין של המשבר ובעבודת מטה הנשענת על עמדתם של אנשי מקצוע ומומחים (וכאמור, רוב מוחץ של מומחי הביטחון חושבים שסיפוח הוא טעות שתסכן את גורל מדינת ישראל). כפי הנראה, נתניהו וגנץ מתחייבים עוד לפני הקמת ממשלת החירום לבצע מהלך מרחיק לכת וחסר תקדים כמו סיפוח, וכאשר עוד לא התבצעה עבודת המטה הנדרשת למהלך זה ולכלל ההשלכות שלו. האם ייתכן שבני גנץ, מי שמבקש להיכנס לממשלת נתניהו כדי לשפר את ההיערכות והתנהלות מוסדות המדינה בשיאו של משבר, מסכים למהלך כזה מבלי לדעת מראש את כל משמעויותיו?

לקריאה נוספת על משמעויות הסיפוח: https://bit.ly/2XasHzC

לדו"ח "מפקדים למען ביטחון ישראל" על מחיר הסיפוח: http://bit.ly/2RszBwL

על המו"מ להקמת ממשלה: https://bit.ly/2UYUwbk

על מצב מערכת הבריאות: https://bit.ly/3bQfFLE