אזרחים יקרים, לכו חפשו


הישג לליכוד ביתנו: לראשונה בתולדות ישראל צפויה מפלגת השלטון לרוץ בבחירות ללא שום מצע או תוכנית עבודה

"איננו רואים חשיבות גדולה לעניין פרסום המצע"גלעד ארדן, יו"ר מטה ההסברה של הליכוד-ביתנו, היום

בבחירות 2013, לראשונה אי-פעם, צפויה מפלגת השלטון לרוץ ללא מצע. כן, קראתם נכון: הזלזול של בנימין נתניהו באזרחי המדינה ובמצביעים שלו גדול עד כדי כך שהוא מצפה מהם ללכת לקלפי ולתמוך בו, בלי שיש להם מושג קלוש לגבי הפתרונות שהוא מציע לבעיות הבוערות ביותר של המדינה.

היום, 12 ימים לבחירות, יכול כל מצביע ללמוד כיצד מתכוונת כל מפלגה, מימין ומשמאל, להתמודד עם השאלות הגורליות האלה, כולן - פרט לליכוד ביתנו. חלק מהמפלגות אף הגדילו לעשות ופירסמו תוכניות מפורטות, מנומקות ומרובות סעיפים, כנהוג לפני בחירות בכל דמוקרטיה מערבית. כך היה נהוג גם בכל מערכת בחירות בישראל, וכך היה, לדוגמה, במערכות הבחירות האחרונות בארצות הבריתצרפתאנגליה וקנדה. האזרחים שלהן שווים מספיק, כנראה, כדי לכבד אותם בפרסום רציני, מושכל וכן של תוכניות עבודה ברורות.

וזה לא שחסרות שאלות בוערות להתייחס אליהן.

במהלך כהונת ממשלת נתניהו הגיע האי-שוויון לשיא, פרצה מחאה עממית חסרת תקדים בהיקפה, מעמד הביניים הגיע לסף קריסה, נרשם מספר שיא של כמעט 900 אלף ילדים עניים, עלתה מחדש הדרישה לגיוס החרדים, ישראל הגיעה למצב של בידוד בינלאומי ונקלעה לבור תקציבי אדיר של כ-20 מיליארד שקל.

מבחינה מדינית, מדברים היום בליכוד ביתנו בכמה קולות שונים ומנוגדים. בתוך המפלגה, שהולכת ומקצינה עם הזמן, ניתן למצוא מחנה הולך וגדל של ח"כים ובהווה ובעתיד שקוראים לסיפוח השטחים. כך, למשל, יו"ר הכנסת, רובי ריבלין שהכריז כי "עדיף שהפלסטינים יהיו אזרחי ישראל מאשר לחלק את הארץ", וגלעד ארדן שקרא לספח את ההתנחלויות באופן חד-צדדי. נתניהו, מצדו, הצהיר כי יפעל למימוש פתרון שתי המדינות,  אבל לא עשה במהלך הקדנציה האחרונה דבר להשגת המטרה הזאת. להפך, נראה שניסה בעיקר לסכל כל פתרון עתידי. 

בנוסף, באחרונה התפרסמו לא מעט דיווחים שלפיהם מתכוון הליכוד לסגת מנאום בר-אילן. לא מעט שרים בכירים בליכוד התבטאו בחריפות נגד הקמת מדינה פלסטינית. הבכיר שבהם היה גדעון סער, שאמר לפני שנה: "הקמת מדינה פלסטינית תהיה מהלך רב סכנות לישראל, ומקפצה להמשך הסכסוך מעמדות משופרות לערבים". שנייה, אז בר-אילן - כן או לא? האם נתניהו מתכוון לפעול לחידוש המו"מ? ואם כן, באילו תנאים? ואולי אנחנו בכלל עומדים בפני סיפוח היסטורי של השטחים, כמו שדורש השותף הקואליציוני העתיד, נפתלי בנט, יחד עם מחנה הסיפוח הגדול בליכוד? 

יאללה, לכו למילואים ותפסיקו לנג'ס עם השאלות המיותרות.

רגע, ומה עם המשבר החברתי? הליכוד ביתנו שותק. שום תוכנית עבודה. שום פתרון לבור התקציבי האדיר שנתניהו יצר במו ידיו. שום מענה לכישלון הגדול ביותר של נתניהו – מצוקת הדיור. או ליוקר המחיה. או לפערים ההולכים וגדלים. שטייניץ טוען כי לא תהיה העלאת מסים. פישר רומז אחרת. בין הפרשנים הכלכליים שוררת הסכמה רחבה, שלפיה לא יהיה מנוס מהכבדת נטל המס - השאלה היא רק באיזו צורה. בתוך כך, דולפות עוד ועוד ידיעות על הגזירות הכלכליות הקשות שנתניהו מתכוון להוציא לפועל אם ייבחר.

סוגייה נוספת שלא מדברים עליה יותר היא הדרישה לשוויון בנטל. רק לפני חודשים ספורים רעשה המדינה בגלל משבר הגיוס. נתניהו הבטיח למצוא פתרון למצב, גם אחרי פרישת מופז מהממשלה, אבל נראה שעם דעיכת ההתעניינות התקשורתית, דעך גם העניין של הליכוד בגורלו של הציבור המשרת בישראל.

אלה הן רק דוגמאות ספורות. לצדן אפשר למנות גם את המשבר באקדמיה הישראלית, ואפשר להזכיר את מעמד בתי המשפט ואפשר להעלות שאלות דחופות של דת ומדינה.  

אפשר. אבל זה לא יעזור - מבחינת נתניהו, פשוט לא מגיע לכם לדעת.