ח"כים חסומים


אז מה, בעצם, קורה כשחברי כנסת מעוניינים לקבל כותרות על חוקים שהעבירו שכביכול פותרים בעיות, מאשר באמת להתמודד עם המציאות ולנסות למצוא דרכים ופתרונות לבעיות הקיימות? רמז: כולנו נשלם, ובגדול.

כבר שנתיים שחברי הכנסת מיקי זוהר מהליכוד ושולי מועלם מהבית היהודי מנסים, ללא הצלחה, לקדם חוק שיחסום אתרי פורנו בישראל כברירת מחדל, כדי למנוע חשיפה של קטינים לתופעה, ומדי דיון מתייצבים מומחים בוועדת הכלכלה הדנה בהצעתם ומסבירים שהחוק, שעלותו מוערכת ב-60 מיליון שקלים בשנה שהמדינה תשלם לספקיות האינטרנט, לא יהיה אפקטיבי שכן כל ילד יוכל להיכנס לאתרים הללו לאחר חיפוש מהיר בגוגל ולעקוף את המחסומים הללו בשלל אמצעים. וזה עוד בלי לדבר על הפגיעה החמורה בפרטיות ובחופש הביטוי ובכוח הבלתי מרוסן שזה מעניק לחברי כנסת מהימין.

זאת ועוד - יש לציין כי כבר היום הורים המעוניינים לחסום אתרים מסוימים בפני ילדיהם יכולים לפנות לספקית האינטרנט שלהם ולעשות זאת. אז בשביל מה צריך את הפרויקט הזה שעלותו, כאמור, מוערכת ב-60 מיליון שקל בשנה? (נזכיר - תכנית התקצוב למניעת אלימות במשפחה שעבורה לא נמצא תקציב בכל משרדי הממשלה נאמדת בעלות של 50 מיליון שקל).

זה לא מפתיע שלח״כ מיקי זוהר אין יותר מדי סנטימנטים כשזה מגיע לקופת המדינה. רק לפני חצי שנה יזם זוהר הצעת חוק לתוספת שכר לראש הממשלה והשרים, שעלתה לנו עוד 100 מיליון שקלים בשנה. מבחינת זוהר, כספי המסים שלנו הם הקופה הקטנה שלו שהוא יכול לעשות בה ככל העולה על רוחו כדי לקדם את עצמו פוליטית. וזה עוד לפני שהזכרנו את האתיקה של זוהר – למשל, כשקידם דיונים בוועדה שבראשותו בנושא שכונה בקרית גת, שבה לו ולבת זוגו יש נכסים.

לאחר למעלה מעשרה דיונים בוועדת הכלכלה שכללו התנגדויות רבות של אנשי מקצוע שהסבירו כי ניתן יהיה לעקוף בקלות את החסימות וכי הסינונים עלולים לפגוע בתעבורת האינטרנט, ולאחר שח״כ זוהר וח״כ מועלם גערו באנשי המקצוע שלא מתכופפים לדרישותיהם, מיקי זוהר ראה כי הפריימריז מתקרבים ושנת הבחירות באופק, והחליט שהוא עושה עקיפה לחסימה הזאת בעצמו: מפצל את החלק שלו מהצעת החוק של מועלם ומעביר אותה בוועדת הכנסת שבראשותו בהליך זריז לחקיקה.

ההצעה החדשה של זוהר כוללת צורך להזין פרטים אישיים בכניסה לאתרים שייקבעו כ"פורנוגרפיים", כשהמשתמש יצטרך להקליד מספר תעודת זהות ותאריך לידה והעמודים יקושרו למרשם האוכלוסין. כלומר למיקי זוהר ושולי מועלם בסופו של דבר יהיה מרשם על איזה אזרחים צופים בפורנו בישראל. רשימה שלא בטוח שכדאי שתסתובב בידי חברי הכנסת והשרים.

גם כאן, אנשי מקצוע ניסו להסביר לזוהר שהתכנית שלו – מעבר לבעייתיות של פגיעה בפרטיות, החשש לדליפת מידע ועצם הבעייתיות בהחלטה מהו תוכן פורנוגרפי – אינה אפשרית ליישום מבחינה טכנית. גם אנשי המקצוע ממשרדי הממשלה, וגם אנשי מקצוע בעולם ההייטק שהתייצבו כנגד הצעת החוק של זוהר ברשתות החברתיות – הבהירו שמדובר בעורבא פרח, דבר שלא ניתן לתפעל בתכל'ס, שאפשר יהיה לעקוף בקלות. אבל את מיקי זה לא מעניין, מעניין אותו שיהיה על שמו חוק. או כמו שאמר לנציגי משרד המשפטים והתקשורת לקראת הדיון: "אני מצביע על החוק ביום שני, ומי שיכול לעצור אותי הוא רק הקדוש ברוך הוא".

נדמה כי זוהר ומועלם לא באמת רוצים להיאבק בתופעת חשיפת הקטינים לפורנוגרפיה – מטרה חשובה וראויה לשמה – אלא הם רוצים חוק על שמם בספר החוקים, שיוכלו להציג בפני הבוחרים שהם מעוניינים לחזר אחריהם בעונת הפריימריז. ח"כ זוהר לא מציע טיפול יסודי בבעיה: הדרכות בבתי ספר ובתנועות נוער, תכניות חינוכיות לחינוך מיני ועוד כך שבני נוער וילדים יתמודדו באופן יותר נכון ובוגר עם התופעה. לא, כל זה לא מעניין אותם. העיקר הכותרת והעיקר הפריימריז, או כפי שהוקלט מיקי זוהר סביב דיונים על תקציב המדינה בעודו אומר לחברו דוד ביטן: "לא מעניין אותי אף אחד נטו מיקי זוהר"

לקריאה נוספת על הצעת החוק לסינון פורנו וגלגוליה השונים: https://bit.ly/2UhHynXhttps://goo.gl/kZecZ1 https://goo.gl/amDZTU