ממשלה מכה


כמאתיים אלף נשים וחצי מיליון ילדים במדינה סובלים מאלימות במשפחה ולא פחות מעשרים נשים נרצחו בידי בני זוגן בשנת 2018 – הנתון הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות. יותר מ-11 אלף תיקים בגין אלימות במשפחה נפתחו בשנה האחרונה ובזו שלפניה, כאשר רובם המכריע – כ-9,000 – נסגר מחוסר ראיות, ומתוך 35 נשים שנרצחו בידי בני זוגן בשנים 2016 ו-2017, 17 התלוננו קודם למשטרה – ללא הועיל. לא נראה שכל זה מטריד יותר מדי את ממשלת ישראל וקואליציית הימין שלא עושה יותר מדי לטפל בתופעה: רק אתמול הפילו שרות ושרי הממשלה הצעת חוק להקמת ועדת חקירה בנושא, וגם כשהממשלה מצהירה כבר על התגייסותה להתמודד עם התופעה האיומה – מתברר שמדובר, כמו פעמים רבות, במילים ריקות וסתם הרבה אוויר חם.

בעקבות עבודתן של ועדות משותפות למשרד לביטחון פנים ומשרד הרווחה הוכרז בחגיגיות לפני שנה וחצי על השקת תכנית בעלות של רבע מיליארד שקלים בחמש השנים הקרובות – או חמישים מיליון שקל לשנה – לטובת המאבק באלימות במשפחה, הכוללת תגבור מערך העובדים הסוציאליים וחוקרים מיוחדים לנושא במשטרה, קיום הכשרות מיוחדות ומוקדי חירום לנשים הסובלות מאלימות, בין היתר. אבל כרגיל הכרזות לחוד ומציאות לחוד.

שנה וחצי תמימות לאחר האישור של התכנית וההצהרות החגיגיות על התכנית למאבק באלימות במשפחה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה כי איש אינו יודע איפה בעצם התקציב של התכנית הזאת – או במילים אחרות, הממשלה לא באמת הקציבה את הסכום כפי שאמרה. תגובת משרד האוצר היא כי מדובר בתכנית שאומנם אומצה "באופן עקרוני" אבל לא מחייבת אותם לתת הקצאת תקציבים בפועל.

כך עובדת ממשלת ישראבלוף: ברגע שמחדל כלשהו עולה על סדר היום הציבורי הממשלה יוצאת בהצהרות והבטחות לטפל בנושא – אבל בפועל לא משנים כלום במציאות והציבור לאט לאט שוכח.

אז מה בדיוק קרה עם אותה תכנית למניעת אלימות במשפחה? ככה זה התגלגל:

בשנת 2014 הוחלט על הקמת ועדה בין משרדית דחופה, לא פחות, לטיפול באלימות במשפחה, תחת הנהגת המשרד לביטחון פנים, וועדה נוספת הוקמה ב-2016 לדון בצעדים מעשיים שניתן לנקוט כדי להילחם בתופעה. מסקנות הוועדה השניה הוגשו בנובמבר 2016 וביולי 2017 אישרה הממשלה בהחלטה לאמץ וליישם את תכנית הפעולה עליה המליצה הוועדה.

במשרד לביטחון הפנים תחת גלעד ארדן ובמשרד הרווחה תחת חיים כץ הכריזו בחגיגיות על התכנית שיוצאת לדרך בעלות של מאות מיליוני שקלים תוך חצי עשור, אך כאמור – לא הוקצה לה מלכתחילה כל תקציב. "עשינו פריצת דרך משמעותית לטיפול באלימות במשפחה. הגדלנו את התקציבים והרחבנו את סל המענים, נמשיך לפעול למניעה ולשיקום במטרה למנוע את הרצח הבא", אמר שר הרווחה חיים כץ. אז אמר.

בפועל, כאמור, לא הוקצה תקציב לתכנית – ובאוצר אמרו שהממשלה אישרה אימוץ "עקרוני" של התכנית – ללא דיון בפרטים או בהשלכות התקציביות שלה. התכנית הושקה – אבל כששואלים איפה הכסף שהצהירו עליו – נתקלים בקשיים.

"קשה להעריך מה היקף התקציב הכולל שהוקצה ליישום התכנית ב-2017 ו-2018, וכן מה התקציב המיועד לשנים הבאות. כמו כן לא ניתן לדעת מה שיעור התקציב התוספתי מכלל התקציב המיועד בפועל ליישום התכנית", כתבו מחברי המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המחברים הסבירו כי בהיעדר נתונים אי אפשר לדעת באמת איפה התכנית עומדת – ומה עושה בפועל הממשלה לממשה, ולא ברור האם התכנית תיפגע מהקיצוצים הרוחביים האחרונים שהוחלט עליהם בממשלה.

בינתיים, משרד הרווחה הזרים תקציב מוגבל משלו כדי לנסות ולהתמודד עם התופעה המדאיגה, ובדיון שנערך השבוע בכנסת דיברו במשרד האוצר על הקצאת שלושים מיליון שקלים במשך שלוש שנים החל מ-2019 – במקום 250 מליון בחמש שנים. חמישית מהתקציב הנדרש.

צודקת יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ עאידה תומא סולימאן כשטענה בדיון בנושא לאחרונה כי האופן בו שרי הממשלה מתנהלים "משקף את היחס המזלזל של שרי הממשלה לנושא רצח הנשים. אנחנו יודעים ויודעות את הבעיה, ומכירות את הדרך לפתרון – במקום לזרוק תקציבים על ימין ושמאל, מונעים מהנשים 50 מיליון שקלים ליישום התכנית הלאומית למניעת אלימות נגד נשים", הוסיפה.

ברור כי הצורך לטפל בתופעה כל כך מכוערת ומסוכנת של אלימות במשפחה הוא מיידי, ומשפיע על מאות אלפי ישראלים וישראליות בישראל, אבל כנראה ללא רווח פוליטי ברור כמו קולות במרכז הליכוד או בפריימריז של הבית היהודי – כל הסיפור הזה פשוט משעמם את שרי הממשלה.

לדו"ח של מרכז המחקר והמידע על מצב התכנית לאלימות במשפחה: https://goo.gl/ziA35P https://goo.gl/S2x2qN

להכרזות שר הרווחה חיים כץ על התכנית: https://goo.gl/VMVFCwhttps://goo.gl/PoFc44

לנתונים נוספים על מקרי אלימות נגד נשים בשנים האחרונות בהארץ: https://goo.gl/paiJ8v