מרוב אשמים לא רואים ממשלה


שר החינוך, נפתלי בנט, התחבט בימים האחרונים בשאלה לא פשוטה: האם הממשלה הנוכחית, שהוא חבר בכיר בה, היא ממשלת ימין, או האם מדובר בכלל בממשלת שמאל בתחפושת? נראה שנפתלי התבלבל: יום אחד הוא חושב שהוא נמצא בממשלת ימין, למחרת הוא כבר מכריז שהממשלה היא ממשלת שמאל שאין טעם בקיומה; במשבר הפוליטי הקודם הוא הכריז שאסור להפיל את ממשלת הימין, אתמול הוא היה זה שניסה לפרק אותה והיום הוא כבר התגייס לסייע לנתניהו לשמור על הממשלה. רק לפני שבוע בנט הכריז בכנסת "אחרי 40 שנה, סוף סוף מצביעים ימין ומקבלים ימין, ואנחנו מושלים" – והבוקר התלונן בנט ש"משהו לא טוב קורה לנו מבפנים", כי ממשלת ישראל (שהוא כאמור, חבר בכיר בה) אינה מפנה את חאן אל אחמר. וכמובן שאחרי כל זה, במקום שבנט ושקד יתפטרו מהממשלה כפי שהצהירו שיעשו, הם החליטו דווקא להישאר דבוקים לכיסאותיהם בממשלת השמאל של נתניהו. מבולבלים? גם נפתלי.

אכן, חברי הממשלה הבטיחו שלל הבטחות ימניות למהדרין בתחילת הדרך: סיפוח השטחים, ביטול פתרון שתי המדינות, גירוש מבקשי המקלט וכמובן מיטוט החמאס. אך ארבע שנים אחרי, אף אחד מההישגים לא הושג: סנטימטר אחד מהשטחים לא סופח ולא מעט מאחזים פונו, רוב מוחלט של מדינות העולם כולל הנשיא האמריקאי טראמפ עדיין תומכים בפתרון שתי המדינות, מבקשי המקלט לא גורשו מדרום ת"א וחמאס היה זה שהצליח למוטט את אביגדור ליברמן ולקרב את ישראל לבחירות. 

רק אתמול הזכיר נתניהו את "אסון אוסלו", אבל גם הממשלה הימנית ביותר בתולדות המדינה, שחבריה לא מפסיקים להתלונן על הסכם אוסלו ועל ההתנתקות, לא חולמים אפילו לבטל את ההסכם ולכבוש את עזה מחדש כי לכל ברור עד כמה האלטרנטיבה זאת נוראית, מסוכנת, הזויה ומנותקת מהמציאות. בסופו של דבר, שני הדברים שהממשלה הזאת ״השיגה״ כביכול היא העברת חוק הלאום והעברת השגרירות האמריקאית לירושלים – ושניהם סמליים בלבד ולוו בהתנגדות עזה ונחרצת. אגב, אל תגלו לאף אחד, אבל רוב עובדי השגרירות עדיין מגיעים מדי יום לרחוב הירקון בתל אביב ולא למבנה בירושלים.

באופן מפתיע, בנט ושותפיו, כשהם לא מתרברבים ב"משילות" שלהם ושל הימין, מצליחים פעם אחר פעם לבכות ולמצוא אשמים בכישלון שלהם לקיים הבטחות הזויות: הנשיא אובמה והשמאל היו אשמים להם בכישלון הסיפוח, דינה זילבר אשמה להם בכישלון החקיקה והקרן החדשה לישראל ובג"ץ אשמים להם בכישלון הגירוש.

והיום גילנו אשם נוסף. בנאומו של בנט, גילינו מי אחראי לחוסר היכולת של הימין להכריע את חמאס: העניין הוא לא, חס וחלילה, שהפתרון למצב בעזה אינו צבאי – כפי שמערכת הביטחון טוענת שנים. מתברר שהאשמים האמיתיים הם בכלל מפקדי צה"ל ובראשם הפצ"ר, אלוף שרון אפק, שגורם לחיילי צה"ל לפחד להילחם.

אפילו פרויקט ההתנחלות היקר כל כך לבנט ולמפלגת הבית היהודי הוא כבר לא מה שהיה פעם, והישראלים מצביעים ברגליים נגד ההתנחלויות: למרות העברת תקציבי ענק לגבעות יהודה והשומרון, כבר שנה רביעית ברציפות ששיעור הגידול באוכלוסיית המתנחלים הולך ויורד. גם בשיא משבר הדיור הלאומי, ההתנחלויות אינן מושכות את אזרחי ישראל לעבור לשטחים וגידול האוכלוסייה בהן הוא בעיקר תוצאה של הריבוי הטבעי ביישובים החרדיים הצמודים לקו הירוק. בסך הכל 1,300 אזרחים עברו בשנה שעברה ליהודה ושומרון – 800 מתוכם עולים חדשים שנחתו ישר בהתנחלויות. לכו תדעו, אולי גם בזה אשם הפצ"ר.

הבעיה של בנט היא לא עם השמאל אלא עם המציאות. במציאות - התכניות של בנט פופוליסטיות ומסוכנות. האמת הפשוטה היא שאולי עכשיו, אפילו בנט מבין היא שההצהרות של הימין פשוט מנותקות מהמציאות. הבטחות ריקות שנשמעות טוב בנאומים, על מיטוט החמאס וגירוש מבקשי המקלט – אבל מנותקות לחלוטין מהמציאות המורכבת בשטח. אולי אם גם הממשלה הימנית ביותר בתולדות המדינה לא מצליחה לקיים את ההבטחות הימניות שלה, הבעיה היא לא בצה"ל, בבג"ץ, בקרן החדשה ובאובמה – אולי הבעיה בהבטחות הפוליטיקאים מימין לציבור.

-----

לקריאה נוספת על הצהרתו של בנט מהבוקר: https://bit.ly/2PDAdAn

לקריאת מאמרו של שאול אריאלי על הירידה בשיעור הגדילה בהתנחלויות: https://bit.ly/2TubWez

לצפייה בבנט מתגאה במשילות של הימין: https://bit.ly/2ziYy4m