מילים ריקות ללא כיסוי


שנתיים וחצי. 898 ימים בתפקיד. 21,552 שעות בילה אביגדור ליברמן בכיסא שר הביטחון, מכניסתו במאי 2016 ועד התפטרותו היום – לא בדיוק כהונה מפוארת, אבל ללא ספק הרבה יותר מ-48 השעות שהבטיח שייקחו לו כדי לחסל את אסמאעיל הנייה. לרגל פרישתו מהממשלה, להלן רגעים נבחרים מכהונתו של האפסנאי במיל' אביגדור ליברמן ומי שרגע לפני שנכנס לתפקיד כונה על ידי חבריו לממשלה "בלתי כשיר אפילו לפרשן ביטחון": מאה אחוז הצהרות והבטחות בומבסטיות ואפס אחוז יכולת לבצע בפועל משהו מההבטחות הריקות. כך למד השר ליברמן את מה שגדולים וטובים לפניו בימין גילו כאשר נכנסו לתפקיד – להצהיר הצהרות כוחניות על חיסולים ומכות כואבות זה טוב בנאומים ותעמולה, אבל המציאות, מה לעשות, מורכבת הרבה יותר.



לא הצליח להעביר את חוק עונש מוות למחבלים – עוד לפני שנכנס לממשלה ואפילו לפני בחירות 2015, יצא ליברמן בהבטחה נלהבת: הוא ומפלגתו יקדמו חוק המתיר גזירת עונש מוות על מחבלים. העובדה כי מדובר בחוק בעייתי, בלשון המעטה, ממש לא הפריעה לו. להיפך – כמה שיותר פרובוקטיבי, יותר טוב. גם עמדתה של מערכת הביטחון, שאמרה פה אחד כי מדובר בחוק מזיק שלא ימנע פיגועים נוספים אלא רק יעודד אותם, ממש לא הזיזה לליברמן, שדאג לרקוד על הדם אחרי כל פיגוע וקרא לקידום החוק. אפילו כניסתו לתפקיד שר הביטחון לא שינתה את דעתו. אלא שלמרות כל המאמצים וההבטחות של ליברמן והצהרתו רק לפני שבוע כי לא "נעצור עד שנשלים את המשימה", החוק היקר לליברמן עדיין קיים רק בתאוריה.

תמך בחנינה לאלאור אזריה – רק ימים ספורים עברו מאז האירוע בחברון במרץ 2016, שבו ירה למוות החייל אלאור אזריה במחבל השרוע על הרצפה, וליברמן מיהר לקפוץ על המציאה. עוד לפני גמר התחקיר המבצעי וחשיפת כל העובדות לגבי המקרה, ליברמן, אז עדיין ח"כ באופוזיציה, החליט ללא היסוס שיש להעניק מיד חנינה לאזריה ועשה הכל כדי להשפיע על המשפט, כולל לטעון כי ברור שאין להאשים את החייל אזריה. ההמשך ידוע: אזריה נשפט בבית הדין הצבאי והורשע בהריגה. כמובן שאחרי שהתיישב ליברמן בכסא שר הביטחון, דבריו לגבי משפט אזריה השתנו מקצה לקצה. אז כבר הורה השר ליברמן לשופטי עזריה "להתעלם מרעשי רקע ופרשנויות כאלו ואחרות" – כלומר, ביקש מהם להתעלם מדברי ח"כים צעקנים כמו ליברמן עצמו.

נכשל בהחזרת גופות החללים והנעדרים – כבר שנים שליברמן דורש מחמאס להחזיר מיד את גופות חללי צה"ל ממבצע צוק איתן. כבר בסוף המבצע, כשר החוץ בממשלה הקודמת, הכריז ליברמן ש"אם חמאס לא יחזירו את גופות החיילים, יקבלו את גופות דף והנייה". כנראה שצריך קצת יותר מאיומים כדי לשכנע את חמאס, שעדיין מחזיק בחללי צה"ל וכן בשני אזרחים ישראלים נוספים. אגב, נראה שהשמועות על מותם של בכירי חמאס היו בהחלט מוקדמות מידי.

הבטיח להנחית מכה קשה על חמאס – פעם אחר פעם בשנה האחרונה דיבר ליברמן על כך שרק מכה קשה על עזה תוכל להביא לשקט. העובדה שכל המכות שהונחתו על חמאס עד כה לא השיגו זאת לא עניינה אותו יותר מדי. גם כאן, המלצת בכירי צה"ל ומערכת הביטחון לפעול מיידית לשיקום עזה ולפתרון המשבר ההומניטרי והכלכלי בה נפלה על אוזניים ערלות. ליברמן, מצדו, החליט שאין שום משבר וכי הפתרון לרקטות ולהצתות בעוטף עזה הוא דווקא סגירת הגבול למעבר סחורות. באופן מפתיע, השקט דווקא לא הגיע. כידוע, בסופו של דבר ליברמן הוא זה שחטף מכה קשה, וראשי חמאס מיהרו לקחת קרדיט על כך.

התגאה שאינו מעורב בהסדרה בעזה – אם דבר אחד ברור מהסקירה שלמעלה, הוא שמדיניות ועקרונות הם לא בדיוק הצד החזק של ליברמן. העיקר לפזר הצהרות, ולא משנה אם נעשה איתן אחר כך משהו. במסגרת זאת רשם שר הביטחון הפורש הישג נדיר בקיץ אחרון: בעוד שהחדשות דיווחו על מגעים מתקדמים להסדרה בעזה בין ישראל וחמאס בתיווך מצרים, שר הביטחון מיהר להצהיר שאין לו שום קשר לכך, ושהמגעים מתנהלים מעל ראשו. כי מה לו ולזה? ככל הנראה באותה רוח, אתמול בישיבת הקבינט קרה דבר מופלא: השרים הגיעו להחלטה על הפסקת אש למרות שכמעט כולם טענו שהם מתנגדים לה. גם כאן, יש להניח, מדובר בגמישותו המופלאה של ליברמן (ושל חברו בנט): חזק בהצהרות נגד, אבל כשמגיע הרגע להחליט, נוח מאוד לתת לאחרים לעשות את זה.

ואחרי כל זה, מתבקש לשאול: מה בכל זאת עשה ליברמן במשך שנתיים וחצי כשר ביטחון? לפי כתבתו של יניב קובוביץ' ב"הארץ" ממאי האחרון, בכהונתו העדיף השר ליברמן "דיונים קצרים ושטחיים" על פני דיוני עומק, נהג לצאת באמצע מדיונים ולאחר למפגשים, הפגין חוסר בקיאות בחומר ואף תואר על ידי מקורות ביטחוניים כ"עצלן". "הוא כמעט שקוף בקבינט, אפשר להגיד אפילו בצורה חריגה", צוטט מקור בכתבה. בנוסף, נכתב בכתבה, כשנכנס לתפקידו הסתפק ליברמן, אדם שניסיונו הצבאי והביטחוני מסתכם בשירות מקוצר כאפסנאי, בחפיפה מקוצרת גם היא של שעה וחצי בלבד.

האמת היא שברוב המקרים – במדיניות בעזה, בקריאה לחנינה לאלאור אזריה ובאיום להפציץ את סכר אסואן – כשלונותיו של ליברמן היו הצלחתה של מדינת ישראל. ובכל זאת, יש לומר בהגינות, נזקף לליברמן הישג אחד כשר ביטחון: בכהונתו הצליחה ישראל להנחית מכה קשה על שדרני רדיו ומשוררים, והשיבה את ההרתעה נגד קובי מידן ויהונתן גפן, שהעזו לכתוב פוסטים שלא מצאו חן בעיני השר. ללא ספק הישג ביטחוני אדיר.

לקריאה נוספת על התפטרות ליברמן: https://bit.ly/2DDNSkD

לקריאה נוספת על תפקודו של ליברמן כשר הביטחון: https://bit.ly/2K3AOoZ

לקריאת הצהרתו של ליברמן על כך שאינו מעורב בהסדרה בעזה: https://bit.ly/2Q4Tnid