מתנקשים בהיסטוריה


יגאל עמיר בחקירתו לאחר הרצח: 

"רצח כזה צריך להיות מגובה, אם לא היה לי גב, לא הייתי פועל".

מירי רגב, היום:

"אני לא חושבת שהיתה הסתה מימין. אני חושבת שאנחנו רואים היום את ההסתה מהשמאל נגדנו."

משנה לשנה, מיום זיכרון אחד לרצח רבין רבין למשנהו, נראה שאנשי הימין מגבירים את מאמציהם לטשטש את המציאות ולשכתב את ההיסטוריה ורוצים שגם אנחנו נשכח את ההסתה הארסית של הימין שהובילה לרצח ראש הממשלה המנוח. היום הייתה זאת שרת התרבות והספורט מירי רגב מהליכוד, שטענה בראיון לגל"צ כי בכלל "לא הייתה הסתה מימין" לפני רצח רבין.

אבל רגב לא לבד. לפני שנה בלבד, טענה ח"כ נאוה בוקר כי ישנה "פי מאה" יותר הסתה כנגד בני הזוג נתניהו מאשר זו שהתרחשה לפני רצח רבין. יהודה גליק טען באותה הזדמנות, בראיון לערוץ הכנסת, כי כלל לא הייתה הסתה לפני רצח רבין. הגדיל לעשות ח"כ דוד ביטן, שטען עוד ב -2016 כי רצח רבין כלל לא היה רצח פוליטי.

אבל למרות שכתוב ההיסטוריה ביד גסה של פוליטיקאים ימנים, הפער בין דבריהם לבין המציאות גדול במיוחד. הנה תזכורת לאותה ההסתה, האלימות והדה-לגיטימציה הארסית ממחנה הימין שקדמה לרצח רבין.

הפגנת השנאה:

ב-5 באוקטובר 1995, חודש לפני הרצח ועל רקע חתימת הסכם אוסלו ב', נערכה הפגנה סוערת נגד רבין תחת הכותרת: "נגד הפקרת הביטחון ונטישת חבלי מולדת" בכיכר ציון בירושלים. ההמון המשולהב הניף שלטים המציגים את רבין בכאפייה ובמדי קצין נאצי וקראו "רבין רוצח", "רבין בוגד" ו"בדם ואש את רבין נגרש". ראש ממשלתנו בנימין נתניהו היה בהפגנה בכבודו ובעצמו, ועמד על המרפסת שהתנוסס עליה שלט בו נכתב "מוות לרב המרצחים". לאחר הרצח טען נתניהו כי הוא לא שמע את הקריאות ולא ראה את השלטים.

משלוח פגרי יונים ללשכה:

שבועות ספורים לפני הרצח שלחו פעילי ימין חבילות ובהן עשרות פגרי יונים לבנות, קרועות לגזרים, למשרדו של ראש הממשלה רבין בירושלים. איש אינו נעצר בעקבות התקרית, ובשב"כ העריכו כי מדובר בפעולה של תנועת כהנא חי (כך).

הארון וחבל התלייה בצעדת הימין:

הפגנה סוערת נוספת של הימין נגד רבין והתהליך המדיני שהוביל התקיימה בחודש מרץ 1994, במסגרתה נשאו המפגינים ארון קבורה שעליו נכתב: "רבין ממית את הציונות". אחד המפגינים הגדיל לעשות ונשא חבל תלייה שמרמז על הגורל הרצוי לראש הממשלה. את הצבעה הוביל יו"ר האופיזציה דאז נתניהו, שתועד בהפגנה צועד לצד ארון הקבורה ולצד חבל תלייה שנשאו המפגינים.

ניסיון התקיפה בווינגייט

ב-11 באוקטובר 1995, חודש לפני הרצח, הגיע יצחק רבין לנאום בכנס שהתקיים במכון וינגייט. שם המתינו לו מפגינים שקראו לעברו "רבין רוצח" ו"הנה הכלב מגיע". אחד המפגינים, ד"ר נתן אופיר, שכיהן באותו הזמן כרב האוניברסיטה העברית, הסתער לעבר ראש הממשלה המנוח והגיע עד טווח מגע ממנו – אך נחסם בידי המאבטחים, בעודו נושך אחד מהם בידו. ד"ר אופיר הורשע בגין התנהלות פסולה במקום ציבורי והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הרשעה שבוטלה לאחר ערעור.

פולסא דנורא:

שבועות בודדים לפני הרצח, ערב כיפור 1995, התאספו ליד ביתו של רבין מספר אנשים, בהם אביגדור אסקין והרב יוסי דיין, שערכו בפומבי טקס "פולסא דנורא", דקלום של קללה עתיקה בארמית המייחלת למותו של אדם. "ועל אותו האיש, המכונה רבין, יש לנו רשות לקרוא לעליונים בזה המקום לדרוש ממלאכי החבלה שיתנו חרב באיש הרע הזה", נאמר באירוע. אסקין, אגב, לא מתחרט על מעשיו. הוא הורשע בגין הסתה, אך זוכה לאחר ערעור ומשמש כפרשן ליחסי ישראל-רוסיה בכלי תקשורת שונים.

תקיפת רכב ראש הממשלה:

לאחר ההפגנה בכיכר ציון, התראיין פעיל הימין הקיצוני איתמר בן גביר והראה לכולם כיצד השיג את סמל מכונית השרד של ראש הממשלה. "כמו שהגענו אל הסמל, נוכל להגיע גם אל רבין", אמר בראיון למהדורת מבט. נהגו של יצחק רבין סיפר לעיתון הארץ כי מפגינים הלמו ברכב עם כלים שונים, פגעו בפח וניפצו את הפנסים, בעודם קוראים קריאות נגד רבין והממשלה. כשנשאל בן גביר על האירוע לפני מספר שנים לא הביע חרטה או צער, אלא האשים את מחנה השמאל ש"רוקד על הדם" של רבין, לדבריו.

פוליטיקאים מאשימים בבגידה:

אריאל שרון, שהיה בכיר בליכוד באותן שנים, קבע כי ממשלת רבין גרועה מהיודנראט בימי הנאצים, והוסיף כי הטענה שיש הסתה נגד רבין היא "פרובוקציה סטליניסטית". בראיון לביטאון כפר חב"ד בספטמבר 1995, אמר שרון כי בכל מדינה אחרת פרס ורבין היו מועמדים לדין בבית המשפט והשווה את פועלם, כאמור, ליהודים משתפי פעולה עם הנאצים.

העיתונות הדתית קוראת לירות ברבין:

במספר כלי תקשורת דתיים וחרדיים פורסמו פרסומים נוטפי שנאה וארס כלפי רבין ימים לפני הרצח. במאמר המערכת של השבועון החרדי "השבוע", נכתב כי "רבין ופרס חייבים להיות מוצבים מול כתת יורים". בני קצובר, יו"ר ועד מתיישבי שומרון, אמר בטור בעיתון כי "רבין ופרס הצטרפו לכת השטן". רבין כונה גם "בוגד ורוצח, מטורף ושתוי" ו"פסיכופת ואדם מסוכן". בדצמבר 1993, בגיליון של ביטאון המתנחלים "נקודה", נכתב נגד "ממשלת הרשע" אשר לחבריה, לדבריהם, "לא איכפת לרפד בגוויותינו את דרכם לשלום". אדיר זיק ששידר בערוץ הרדיו המתנחלי ערוץ 7 קרא שוב ושוב להוציא דין רודף על רבין.

קריקטורות אנטישמיות:

אליקים העצני מקרית ארבע, מראשי מועצת יש"ע, פרסם חוברת קריקטורות תחת הכותרת "משפט פושעי השלום", כאשר אחת הקריקטורות מציגה את יצחק רבין שוטף את ידיו בכיור מדם, ובדיוני מועצת יש"ע חזר וטען העצני כי ממשלת ישראל מתנהלת כמו משתפי הפעולה עם הנאצים.

רבנים קובעים דין רודף:

לקראת ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה רבין, פסקו מספר רבנים כי על רבין חל "דין רודף". מקורו של הדין הרודף בהלכה, והוא עוסק בצורך לחסל את מי שרודף אותך, או כפי שנאמר במסכת סנהדרין: "הבא להרגך, השכם להורגו". לפי דביר קריב, שעבד בחטיבה המודיעינית בשב"כ, "(יגאל) עמיר הבין לפחות משלושה רבנים כי על רבין חל דין רודף". מספר שעות לאחר ההתנקשות ברבין, סיפר יגאל עמיר לחוקריו על מניעיו לחוקרי המשטרה: "ללא פסק הלכה או דין רודף שחלו על רבין מפי מספר רבנים... הייתי מתקשה לרצוח. רצח כזה צריך להיות מגובה, אם לא היה לי גב, לא הייתי פועל".

----

להרחבה על דברי מירי רגב היום: https://goo.gl/5YpXzm

להרחבה על תקריות ההסתה לקראת רצח רבין:

http://bit.ly/2zUkIYF

http://bit.ly/2hrBibl

http://bit.ly/2h0xfpH

http://bit.ly/2zVz7DB

http://bit.ly/2iPZkR1