פורמי חוק


איך הייתם קוראים לארגון שמתעלם מאזהרות היועצים המשפטיים שלו ופועל בניגוד לעקרונות החוק באופן קבוע?

הבוקר נפתח מושב החורף של הכנסת ושוב נזכה להיחשף בחודשים הקרובים לשטף הצעות חוק פופוליסטיות רגע לפני הבחירות שבפתח, ולהיזכר שוב בעובדה שעיקר דאגתם של שרי הממשלה נתונה לייצור כותרות והתחנפות לבוחרי הפריימריז במפלגותיהם ולמקורביהם - ופחות לאזרחי ישראל. כמו כן, אם אפשר ללמוד משהו מעבודת אנשי הקואליציה והממשלה בשנה האחרונה, נראה שהניסיון העקבי והנמרץ שלהם לנסות ולקעקע את שלטון החוק ולצאת נגד כל מי שאמון על שמירת החוק, יימשך. עד כה ממשלת ישראל לימדה את הציבור את המשוואה הפשוטה: לעזאזל הדמוקרטיה או חוקי המדינה. אם זה משרת את האינטרסים שלך - תעשה מה שבא לך.

ככה עובדת השיטה. כדי לאפשר לשרים להעביר חוקים שמתנגשים עם יסודות ועקרונות החוקים של הדמוקרטיה הישראלית – בין אם לשם קידום עצמי, הגנה על חשודים בשחיתות או התחנפות לקהל בוחריהם, הח"כים מנסים לשבור את הכלים, לשנות את חוקי המשחק כך שהאנשים האמונים על שמירה על הדמוקרטיה הישראלית ייחלשו, יפחדו ולא יוכלו לבצע את עבודתם. העובדה כי ממשלת הימין פשוט לא מסוגלת להתנהל במסגרת החוק ונמצאת בקרב ישיר וקשה מול גורמי האכיפה ומערכת המשפט הפכה גלויה וברורה מתמיד.

לרגל פתיחת מושב החורף של הכנסת , קבלו תזכורת חלקית בהחלט של חלק מהחוקים שהממשלה התעקשה להעביר, על אף התנגדויות נחרצות של יועצים משפטיים וגורמים בפרקליטות ואזהרותיהם מפני פגיעה קשה בדמוקרטיה.

"עינוי דין ופגיעה בציבור": חוק ההמלצות-

בחודש דצמבר האחרון, חודשיים בלבד אחרי הודעת המשטרה על המלצתה להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו בחקירות השחיתות הידועות כתיקי 1000 ו-2000, אישרה הכנסת, לאחר מאמצים כבירים של יו"ר הקואליציה דוד אמסלם, את חוק ההמלצות. החוק מונע מהמשטרה לפרסם את המלצותיה בחקירות בכירים, והיא תעביר המלצות לפרקליטות רק במקרה של בקשה מפורשת ופרטנית של היועמ"ש לממשלה או פרקליט המדינה. היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן חזרו והבהירו כי הם מתנגדים לחוק. מנדלבליט קרא לו פסול, הן בגלל תוכנו והן בגלל עיתוי חקיקתו, וניצן הוסיף כי החוק יגרום "לעינוי דין ולפגיעה בציבור". הממשלה התעלמה וחוקקה.

"אנטי-דמוקרטית": פסקת ההתגברות-

אולי הלוחמת הגדולה ביותר בעקרונות השמירה על חוקי המדינה הדמוקרטית היא לא אחרת משרת המשפטים בכבודה ובעצמה, איילת שקד. שקד ריכזה מאמצים בקידום "פסקת ההתגברות", חוק שכל כולו ניסיון לעקוף את בית המשפט כדי לאפשר לחברי הכנסת לקדם מהלכים שמנוגדים לפסיקות בג"ץ. כך יוכלו חברי הקואליציה לקדם חוקים בניגוד לעקרונות הדמוקרטיה, הפוגעים, למשל, במיעוטים, מבלי שבית המשפט יוכל להתערב ולהגן על זכויותיהם, כמקובל בכל דמוקרטיה מתוקנת בעולם. ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שקד, אישרה את ההצעה, והחוק עורר סערה ציבורית. היועץ המשפטי לממשלה הופיע בפני הממשלה והסביר מדוע הוא מתנגד נחרצות להצעת החוק, אותה כינה "אנטי דמוקרטית", לא פחות, בעוד שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה כי מדובר בחקיקה שעצם קיומה "יצור כאוס חוקתי ותהפוך את הגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות אדם בישראל – לכלי ריק". הממשלה כמובן התעלמה וציפצפה על כל אלה. 

"אינו מתיישב עם ערכי המדינה": נאמנות בתרבות-

עוד נאבקת ותיקה בחוקי המדינה היא השרה מירי רגב. לאחרונה בחרה רגב לקדם תיקון לחוק התרבות והאמנות, "חוק נאמנות בתרבות" כפי שהוא מכונה, כחלק משלל ההבטחות הפופוליסטיות שלה לבוחריה. החוק יאפשר לשרה רגב לחסל תקציבית מוסדות תרבות שלתפיסתה לא היו מספיק נאמנים למדינה ולשלטון, כפי שרגב מוצאת לנכון. פרקליט המדינה ומ"מ היועמ"ש שי ניצן התנגד נחרצות להצבעת החוק, ואמר כי מדובר בחוק המהווה פגיעה בחופש הביטוי. ניצן הוסיף כי החוק "אינו מתיישב עם ערכי המדינה", במסגרת חוות דעת שהעביר לישיבת הממשלה האחרונה, ואמר כי יהיה קשה מאוד להגן עליו בבג"ץ. אבל אתם כבר יודעים לאן זה הולך.

פגיעה בחופש הביטוי: קנסות על מחרימי התנחלויות-

הכנסת אישרה בקריאה טרומית בחודש נובמבר 2017 תיקון לחוק החרם המאפשר לתבוע פיצויים ולהטיל קנסות בסך מאה אלף שקל (ועד לסכום של חצי מיליון שקל) ללא הוכחת נזק על מי שקורא לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על ההתנחלויות. מדובר בהצעה של חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד, תיקון לחוק החרם המקורי מ-2011, לאחר שבג"ץ פסל ב-2015 את הסעיף המאפשר להטיל סנקציות כלכליות. החוק נתמך על ידי השר לביטחון פנים והשר לעניינים אסטרטגיים (והלוחם בסטודנטיות אמריקאיות שמאלניות) גלעד ארדן. בחוות דעת שנכתבה בידי הייעוץ המשפטי של הכנסת נכתב כי מדובר בחוק המעורר "קשיים חוקתיים" והסביר לח"כים, למעשה, במעין שיעור דמוקרטיה מאולתר, שקריאה לחרם נכללת, בין אם ירצו ובין אם לא, בגבולות חופש הביטוי ומהווה "כלי לא אלים לשינוי פוליטי".

הסדר פוגעני: חוק ההסדרה –

בחודש פברואר 2017 אישרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את חוק ההסדרה, שנועד להכשיר התנחלויות בלתי חוקיות שקמו על אדמות פלסטיניות בבעלות פרטית. ולהכשירן כחוקיות, תוך הפקעת זכות השימוש באדמות לידי המדינה. למעשה הממשלה חוקקה חוק שקובע שאם אתה מתנחל שעבר על החוק אז בדיעבד זה יהפוך לחוקי. כמה קל ונוח. היועץ המשפטי לממשלה תקף את חוק ההסדרה במסגרת דיונים בעתירות נגדו בבג"ץ, ואמר כי מדובר ב"חוק בלתי חוקתי, אשר דינו בטלות" וקרא לו "הסדר גורף ופוגעני שאינו צולח את מבחן המידתיות", אשר מעדיף את הזכויות והאינטרסים של התושבים על פני זכויותיהם הקנייניות של בעלי הקרקע. הממשלה כמובן התעלמה ממנו ומכל היגיון בריא. 

"פגיעה בשלטון החוק": חוק היועמ"שים – 

אז מה עושים כשיועצים משפטיים ממשכים לדרוש מהשרים לשמור על החוק? מחליפים יועצים משפטיים כמובן. שרת המשפטים שקד, לצד ח"כ אוחנה מהליכוד, קידמו בשנה האחרונה הצעת החוק המאפשרת לשרים למנות לעצמם את היועצים המשפטיים במשרדיהם כך שיתאימו להם וישלטו בהמלצותיהם. בינואר אושר החוק בקריאה ראשונה וכעת היא ממתין לסבב הצבעות נוסף. היועמ"ש מנדלבליט כתב מסמך בן 11 עמודים המפרט את התנגדותו הנחרצת למהלך הקיצוני ואף הגיע לשכנע חברי כנסת בוועדת חוקה כי מדובר ב"הצעה גרועה" אשר מהווה "פגיעה בשלטון החוק במדינה". אליו הצטרפו שופטי העליון בדימוס אליקים רובינשטיין ויצחק זמיר, שכיהן גם כיועץ משפטי לממשלה, שהפצירו בחברי הכנסת שלא לקדם את החוק "למען מדינת ישראל כמדינת וחוק ולמען האזרחים". אבל הח"כים והשרים פשוט התעלמו. 

שרת המשפטים הגיבה לדבריהם באמירה מדהימה: אתם צריכים לסמוך על הפוליטיקאים, אנחנו לא עבריינים. כמה חבל שבמציאות פוליטיקאים ושרים רבים מוכיחים את ההפך.

---

להרחבה על התנגדות מנדלבליט וניצן לחוק ההמלצות: https://goo.gl/RC2DeV

לביקורת של שי ניצן על נאמנות בתרבות: https://goo.gl/6H4sdQ

להתנגדות מנדלבליט לחוק היועמ"שים: https://goo.gl/Jxc94z

לדברי מנדלבליט על חוק ההסדרה: https://goo.gl/bbEn4F