חזק עם החמאס



לא מעט גבות הורמו מרגע שנפוצו הדיווחים על הסדרה בין ישראל לחמאס בסוף השבוע האחרון, אחרי חילופי האש בימים האחרונים. התימהון מובן – איך זה שדווקא עם חמאס, ארגון טרור אלים ודכאני, ישראל מגיעה פעם אחר פעם להבנות, הסכמים, עסקאות והסדרות? אפילו חלק משרי הממשלה לא מצליחים להסתיר את המבוכה: "אנחנו לא מדברים עם חמאס, אנחנו מנהלים משא ומתן עם מצרים, שמתווכת בעניין הזה", ניסתה שרת התרבות מירי רגב להסביר הבוקר בצורה מגושמת למדי. אולי כדי לגלות לה שגם כאשר יש מתווך בתמונה – המשא ומתן הוא עם החמאס.

אבל האמת העצובה היא שההסכם עם חמאס לא כל כך מפתיע, כאשר עוקבים אחרי התבטאויות שונות של שרים וחברי קואליציית נתניהו. "עם חמאס אנחנו יכולים לדבר ולנהל משא ומתן, אבל עם אבו מאזן לא", הסביר לא אחר מסגן שר הביטחון של ישראל, הרב אלי בן דהן מהבית היהודי. איך מסביר סגן השר את האמירה הכל כך מוזרה הזאת, שמקבלת משא ומתן עם ארגון שמפעיל טרור יומיומי נגד ישראל אך לא עם הרשות הפלסטינית, שפועלת בתאום ביטחוני עם ישראל? ההסבר מטורף הרבה יותר ממה שחשבתם: "אין לנו סכסוך טריטוריאלי בינינו לבין עזה" – כלומר, לדעתו של סגן שר הביטחון אין לנו סכסוך טריטוריאלי עם חמאס, ארגון שמצהיר מבוקר עד ערב שהוא מעוניין לכבוש על כל שטחי ישראל ולהשליט בהם מדינת הלכה מוסלמית. ועם מי לדעתו דוקא יש לנו סכסוך טריטוריאלי? עם אבו מאזן כמובן, שהוא לדברי סגן השר "אויב שמסכל את הניסיון להגיע להרגעה". נזכיר שהרשות הפלסטינית הצהירה על נכונותה לפשרה מדינית של שתי מדינות, אבל בשביל מה לבלבל את הרב בן דהן עם עובדות?

דבריו של סגן השר מצטרפים למילותיו של שר האנרגיה יובל שטייניץ, שהכריז בשבוע שעבר ש"לא בטוח ששווה למוטט את חמאס בשביל שנקבל את אבו מאזן". מסתבר שלפי השר שטייניץ, עדיף הטרור של החמאס על פני השקט היחסי שמספק אבו מאזן. אבל מכולם הגדיל לעשות ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, שאמר עוד ב-2015 כי "מבחינתנו הרשות הפלסטינית היא נטל וחמאס הוא נכס". האם יכול להיות שהימין השראלי וכמה מחברי ממשלת ישראל מעדיפים לחזק את הגורמים הקיצוניים ביותר בחברה הפלסטינית אפילו במחיר דמים – רק לא להיכנס למשא ומתן שעלול להוביל להסכם מדיני

נזכיר: גם היום, שנים אחרי שהתהליך המדיני נמצא בהקפאה עמוקה וכל יומיים מכריז ח"כ אחר על מותם של הסכמי אוסלו, התיאום הביטחוני של ישראל עם הרשות הפלסטינית ממשיך לעבוד בצורה הדוקה, מגיע לתוצאות ומסייע בצורה דרמטית בסיכול פיגועים. ראשי מערכת הביטחון אומרים פעם אחר פעם שהמצב הביטחוני הרגוע יחסית בשנים האחרונות הוא במידה רבה תוצאה של התיאום הזה. ובתמורה, מכריז השר בנט שיו"ר הרשות אבו מאזן הוא "מגדולי הטרוריסטים שהצמיח העם הפלסטיני" – למרות נתוני אגף המודיעין בצה"ל, שהעריך ב-2015 כי אבו מאזן אינו מעודד פגיעה בישראלים; ובניגוד מוחלט לעמדת ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, שקבע ב-2014 בפני וועדת חוץ וביטחון באופן נחרץ כי "אבו מאזן לא מעוניין בטרור ולא מסית לאלימות, גם לא מתחת לשולחן". ובינתיים, כמה עשרות קילומטרים משם בעזה, ארגוני הטרור ממררים את חיי תושבי עוטף עזה, מציתים את שדות היישובים ומשגרים קסאמים באופן קבוע לעבר ישראל – רק כדי לקבל בתמורה הסכם הרגעה מראש הממשלה ומחמאות מסגן שר הביטחון ומשר האנרגיה.

"אחד האנשים המרכזיים שתרמו להתחזקות חמאס זה ביבי נתניהו, עוד מהקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה", אמר ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, עם סיום תפקידו. ככה זה כשפעם אחר פעם מגיעים להסכמים, עסקאות ותיאומים עם חמאס – ובמקביל מתעלמים ומתרחקים מהצד המתון יותר, זה שנטש את דרך הטרור.

שורה תחתונה: כנראה שלכמה פוליטיקאים בימין יש מטרות אחרות עבור עתיד מדינת ישראל. כנראה שחלקם מודאגים הרבה יותר מוויתורים על גבעות ואדמת אבות מאשר מביטחון אזרחי ישראל, וכך הבחירה לחזק את את ארגוני הטרור הקיצוניים ולהחליש את הקולות המתונים יותר בחברה הפלסטינית, הופכת לברורה יותר.

-----

להאזנה לראיון עם אלי בן דהן ב"כאן מורשת": https://bit.ly/2L93ufc

לצפייה בראיון עם בצלאל סמוטריץ' בערוץ הכנסת: https://bit.ly/2BlLOgA

לקריאת דברי יובל דיסקין על נתניהו: https://bit.ly/2wdk5sJ