המקורבים לצלחת


אחד הדברים שלמדנו לאחרונה מחוק הלאום שקודם בידי הממשלה הוא שבישראל 2018 יש דירוג בין אזרחים סוג א' ל-ב' (וכן הלאה). אבל מי שחושב שהתעדוף מתחיל ונגמר שם - טועה. התעדוף של קבוצות אוכלוסיה אחדות על פני אחרות היא ממש לא עסק חדש עבור ממשלת ישראל. יש מי ששווה יותר – נגיד, מי שנמנה עם מחנה המקורבים לצלחת – ויש מי שפחות - כלומר, כל היתר.

כך אפשר ללמוד גם מדו"ח שפרסם מרכז אדוה, שבחן את הוצאות הממשלה בתקצוב הרשויות המקומיות בין 1997 ל-2016, ממנו עולה כי הממשלה משקיעה פי כמה בתקצוב ההתנחלויות מאשר עיירות הפיתוח, שעדיין סובלות מתת-תקצוב, בניגוד מוחלט לכל הנאומים וההבטחות לתושבי הפריפריה. תיראו מופתעים.

העליונות הברורה בתעדוף תושבי ההתנחלויות ביהודה ושומרון ניכרת במספר דרכים. ניקח, למשל, את סעיף השתתפות המיועדת – תקציב שהממשלה מעבירה לרשויות לכיסוי הוצאות כמו תחזוקת והפעלת מוסדות חינוך, רווחה ובריאות או שירותים מקומיים כגון סלילת כבישים. בשנת 2016 קיבלו ההתנחלויות הלא-חרדיות (הדתיות-לאומיות והחילוניות) השקעה ממשלתית של 3,248 ש"ח לנפש, בעוד שלעיירות הפיתוח ניתן תקציב של 2,200 ש"ח לנפש באותה השנה. לשם השוואה, הממוצע לכלל היישובים בישראל – ללא ההתנחלויות – עמד על 2,131 ש"ח לנפש בממוצע אז. החוקרים אף מצאו כי התקצוב הממשלתי לנפש בעיירות הפיתוח עלה ב-25 אחוז בלבד מ-1997 ל-2016 (בעוד האוכלוסיה בהן גדלה בשיעור של 34 אחוז באותן השנים).

דרך נוספת בה הממשלה מסייעת בתקצוב לרשויות מקומיות היא באמצעות מענקי איזון, תוספת תקציבית שמעביר משרד הפנים כדי לסייע לרשויות מעוטות משאבים. ב-2016 קיבלו ההתנחלויות הלא-חרדיות דרך מענקי האיזון השקעה של 1,025 ש"ח לנפש בשנה. בעיירות הפיתוח, לעומת זאת, מענקי האיזון באותה שנה עמדו על קצת יותר ממחצית התקציב של ההתנחלויות – 660 ש"ח לנפש בלבד.

כך נוצר מצב מקומם במיוחד בו מענקי איזון, שאמורים בסופו של דבר לאזן בין הרשויות ולסייע לחלשות שבהן, מגיעים דווקא לרשויות חזקות שממילא יכולות להשקיע סכומים גבוהים בתושבים: סך כל ההוצאה לאדם בהתנחלויות הלא חרדיות עמדה ב-2016 על 7,997 ש"ח, יותר מאשר ההוצאה ב-15 הרשויות החזקות (כמו ת"א, חיפה, באר שבע וכו'), בהן עמד הממוצע על 7,834 ש"ח לאדם. בעיירות הפיתוח עומדת ההוצאה על 7206 ש"ח לאדם.

זוהי, כאמור, לא הפעם הראשונה בה אנו נחשפים לתעדוף המפלה לטובה את ההתנחלויות על פני שאר תושבי מדינת ישראל, על אחת כמה וכמה ישראלים החיים בפריפריה.

> תקציבים מנופחים מהחטיבה להתיישבות - הגוף הממונה מטעם הממשלה על בניית ופיתוח ההתנחלויות ויישובי הנגב והגליל, שתקציבו מתנפח לכדי מאות מיליוני שקלים מדי שנה ללא שקיפות, העביר ב-2014 לא פחות מ-74 אחוז מסך כל התמיכות שלו להתנחלויות, בעוד שכלל יישובי הנגב והגליל נאלצו להסתפק ב-26% הנותרים, כפי שפורסם בדו"ח מולד. בעוד שביישובי הדרום והצפון קיבלו יחד 49.5 מיליון ש"ח מהחטיבה, ההתנחלות בית אל קיבלה תמיכה של כ-51.5 מיליון ש"ח. בעוד שבמועצה אזורית בנימין נהנו מתמיכה של קרוב ל-28 מיליון ש"ח באותה שנה, המועצה האזורית אשכול שבעוטף עזה קיבלה רק 1.5 מיליון ש"ח. החטיבה השקיעה באותה שנה פי 119 בתושב מועצת הר חברון מאשר בתושב המועצה חוף אשקלון.

> מערכת החינוך, באופן ספציפי, מתקצבת תלמידים בהתנחלויות באופן גבוה יותר באופן משמעותי מתלמידים בפריפריה. לפי הנתונים הרשמיים נכון לשנת 2015, תמיכות משרד החינוך הסתכמו בממוצע של 4,763 ש"ח לתלמיד בהתנחלויות, 4,289 ש"ח לתלמידים באזור המרכז, 3,891 ש"ח לתלמידים באזור הצפון ו-3,600 ש"ח בלבד לתלמידים באזור הדרום, כפי שהראה מחקר נוסף של מרכז מולד.

> פינוי-פיצוי: בחודש פברואר, החליטה הממשלה לפצות 15 משפחות מתנחלים שהתגוררו בנתיב האבות שבגוש עציון ב-60 מיליון שקלים, בגין פינויים בהוראת צו בית משפט, שניתן מאחר והתגוררו על קרקע פלסטינית פרטית. הסכום כלל 24 מיליון ש"ח כפיצויים ועוד 2.25 מיליון ש"ח לאירוח זמני במלון לשלושה חודשים (וגם 750 אלף שקלים לכל חודש נוסף) עד שייבנה להם יישוב אחר. הממשלה פעלה בזריזות, יעילות ורוחב לב (וכיס) ניכר כלפי המפונים פורעי החוק, וגם חוקקה עבורם ועבור אחרים את חוק ההסדרה בשנה שעברה, להסדרת מעמדם של אלפי בתים בהתנחלויות הבנויים על קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית.

להבדיל אלפי הבדלות, 20 בתי אב המתגוררים בשכונת גבעת עמל בדרום תל אביב, משפחות שיושבות על האדמות הללו מאז מלחמת העצמאות, שמעולם לא הוסדר מעמדם החוקי, עדיין ממתינות שהממשלה תשים לב לקיומם ותסדיר את מעמדם. בינתיים, הטייקון יצחק תשובה שרכש את הקרקע הגיש נגדם תביעה בגין פיצוי על דמי שימוש מ-1988 בסך 2.5 מיליון ש"ח לדירה, והצעת חוק להסדרת מעמד התושבים ומתן פיצויים הולמים שהונחה בשנת 2014 על שולחן הכנסת נתקעה ומאז לא קודמה.

אלה הן רק דוגמאות ספורות שמראות כיצד הממשלה של ביבי, בנט, רגב ושקד מחוייבת בעיקר לשימור הכסא ושימון המקורבים המועדפים ולא לכלל אזרחי ישראל. מירי רגב והליכוד יכולים לדבר על הפריפריה עד מחר, אבל מבחינת התקציבים, המספרים ברורים: הכסף הולך למקורבים בהתנחלויות. כשזה נוגע לאזרחי ישראל שגרים בעיירות פיתוח בדרום, ביישובים בצפון ואף בשכונת גבעת עמל בדרום תל אביב – הם יכולים להמשיך ולחכות.

----

לקריאת הדו"ח המלא של מרכז אדוה: https://goo.gl/Z947pT

לקריאת מחקר מולד על החטיבה להתיישבות: https://goo.gl/hMcnWx

לקריאת מחקר מולד עם פירוט תקצוב התלמידים ברחבי הארץ: https://goo.gl/Vg1p2K