על צביעות וסרבנות



השר אופיר אקוניס נזכר אתמול שכבר המון זמן לא שמעו על קיומו והחליט לחקות את חברתו לספסלי הליכוד, שרת התרבות מירי רגב, ולעשות קצת רעש פוליטי במשרד המדע והטכנולוגיה, שעליו הוא ממונה. הרי אם ניסיונות הבחישה, ההתערבות, הפוליטיזציה וההשפלה בתחום התרבות עבדו למירי כל כך טוב וסייעו למעמדה של מדינת ישראל ובעיקר למצבה של השרה רגב בפריימריז, למה שאקוניס לא יהנה מכל הטוב הזה?

"לא יקום ולא יהיה", הכריז השר אקוניס בתגובה להחלטתו של הצוות המקצועי במשרד המדע למנות את פרופ' יעל אמיתי, אחת מחוקרות המוח המובילות והבכירות בישראל, לנציגה בקרן הישראלית-גרמנית למחקר מדעי.

אקוניס החליט כנראה שהוא בכל זאת מבין יותר טוב מאנשי המקצוע במשרדו ומיד שלח את אחד העוזרים לתחקיר גוגל על החוקרת המדוברת. החיפוש היסודי במיוחד, יש להניח, העלה את הראיות המרשיעות שבגינן פסל אקוניס את אמיתי: הפרופסורית "חתמה בעבר על עצומה המעודדת סרבנות לגיוס בצבא ההגנה לישראל", לדברי אקוניס. נציין כי במציאות, אמיתי חתמה לפני לא פחות מ-13 שנים, יחד עם עוד 360 אקדמאים אחרים, על עצומה המביעה תמיכה בסטודנטים ומרצים שסירבו לשרת במילואים בשטחים.

בעקבות האשמות ברדיפה פוליטת הצטדק אקוניס, שבעבר כבר הכריז כי הסנטור מקרתי "צדק בכל מילה", והסביר שהוא לא פסל אותה מהתפקיד בגלל דעותיה. חס וחלילה – זכותה להחזיק באיזו דעה שבא לה, הסביר אקוניס – הבעיה היא "המעשה שעשתה" אמיתי כאשר הביעה את הדעה הזאת.

למשמע הסברו של אקוניס מפתיעה במיוחד כמות תומכי הסרבנות מימין שמשום מה שר המדע לא צייץ ולא הגיב אליהם, ואפילו המשיך לשבת בניחותא בממשלה בזמן שזו מתקצבת אותם: למשל רב ההתנחלות בית אל, שלמה אבינר, שרק בינואר האחרון קרא לנערים דתיים לפני שירות צבאי לסרב להתגייס עד שתהיה הפרדה מלאה בצה"ל בין גברים לנשים – אבל אקוניס כנראה היה עסוק באותו זמן בניסוי מדעי כלשהו; או אולי משרד התרבות שהמשיך לתקצב במאות אלפי שקלים מדי שנה את "מכון המקדש" למרות שראש המכון, הרב ישראל אריאל, קרא לשוטרים וחיילים לסרב פקודה ולא לשרת בתחומי מאחז שפונה – גם אז אקוניס הלוחם בסרבנים שכח לחלוטין את עמדתו ולא אמר מילה; ישיבת בית אל ממשיכה לקבל מיליונים מדי שנה מהממשלה גם אחרי שראש הישיבה, הרב זלמן מלמד, קורא פעם אחר פעם לסרב לפנות התנחלויות; או הרב דוד דרוקמן, שממשיך לעבוד כרב העיר קרית מוצקין מתקציב ציבורי למרות שתמך גם הוא בסירוב פקודה. לשר אקוניס אין שום בעיה עם כל אלה.

בקיצור, מאבקו של השר אקוניס כנגד סרבנות בהחלט נוגע ללב, גם אם יש בו יותר משמץ של רדיפה פוליטית והתערבות פסולה בשיקולים מקצועיים. אבל כשאקוניס והממשלה שהוא נמצא בה ממשיכים לתת חותמת כשרות למאות תומכי סרבנות מטעם הימין הדתי, עולה החשד שאקוניס וחבריו לא עד כדי כך מודאגים מבעיית הסרבנות, ויותר מודאגים מבעיית מיקומם בפריימריז.

לקריאה נוספת על פסילתה של פרופ' אמיתי על רקע פוליטי: https://bit.ly/2Nzr3jD