איך שגלגל מסתובב לו


ביום שישי הוזנק בירושלים מירוץ האופניים השני בחשיבותו בעולם – הג'ירו ד'איטליה. השמחה הייתה רבה וכל שר בממשלה שהצליח למצוא קשר בין האירוע לתחום אחריותו מיהר להיכנס לפריים ולקבל קצת זמן מסך. כך יריב לוין, זאב אלקין ומירי רגב השתתפו באירוע הפתיחה עם חיוך מאוזן לאוזן, גונבים לעצמם הזדמנויות תצלום עם רוכבים בחליפות צבעוניות. ובצדק: מדובר באחד מאירועי הספורט הפופולריים בעולם, שמושך כ-840 מיליון צופים מרחבי העולם וכמובן תיירים רבים. למרות זאת, חיוכיהם הרחבים של השרים מפתיעים לאור העובדה שהמירוץ, שהוזנק ביום שישי והמשיך ביומיים הבאים, הוא בבחינת חילול שבת מאסיבי מטעם המדינה, שהשקיעה עשרות מיליוני שקלים באירוע הספורטיבי. גם לאור זאת שהמקטע הירושלמי, שפתח את המירוץ, נתפר באלגנטיות אופיינית על ידי משרד החוץ האיטלקי כך שלא ינחת ולו בסנטימטר אחד בתוך מזרח העיר; וכך גם יתר חלקיו הישראלים של המירוץ, שלפי דרישת האיטלקים ובהתאם לסיכום המוקדם, לא עברו מחוץ לקו הירוק.

אז כן, מירי רגב מענישה בתקציב משרד התרבות אמנים שמסרבים להופיע בהתנחלויות, זאב אלקין הוא יוזמו של חוק החרם, שנולד כדי למנוע מאזרחים לקרוא לחרם על ההתנחלויות, ויריב לוין מקדם חקיקה שתביא לסגירת עמותות הקוראות לחרם על ישראל – אבל כשמדובר באירוע בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקלים שאחד מתנאי היסוד שלו הוא החרמת יהודה ושומרון, שלושת השרים פתאום שוכחים לגנות; שלושתם עזרו לקדם את החוק לסגירת עסקים בשבת – אבל דווקא עם חילול שבת המוני שבמסגרתו המדינה מעסיקה אלפי עובדים, אין להם בעיה. גם השר לביטחון פנים והשר למאבק בחרם, גלעד ארדן, לא חשב פעמיים לפני שנידב 4,000 שוטרים לטובת אירוע שמבוסס על חרם נגד ההתנחלויות. כנראה שכאשר על הפרק עומד אירוע עם חשיפה ענקית ופוטנציאל גדול לכלכלה, לתיירות, לתעמולה ולתרבות הספורטיבית בישראל – העקרונות המקודשים כל כך, השבת וארץ ישראל, נשכחים כלא היו.

אבל האמת היא ששרי הליכוד, שגזרו קופון תקשורתי על הג'ירו, ממש לא לבד. אף לא חבר כנסת אחד משלוש המפלגות הדתיות החברות בקואליציה פצה את פיו לנוכח התקדים שהניח הג'ירו ד'איטליה בישראל: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) לא עורר משבר קואליציוני והפך שולחנות, כפי שעשה במשבר העבודות ברכבת בשבת – כי זה לא שמדובר פה בעניין זניח כמו שמירה על תנועה תקינה של הרכבות והימנעות משיבושים ענקיים בפעילותן, דבר שללא ספק לא מצדיק עבודה בשבת, אלא באירוע ספורט היסטורי שגדולי הפוסקים כבר הסכימו להתכופף בפניו. גם שר הפנים אריה דרעי (ש"ס) לא הכריז על יוזמה לקידום חוק שימנע את קיומם של אירועים ספורטיביים בחסות המדינה בשבת, כפי שעשה עם חוק המרכולים.

רק לאחר מעשה, כשהסוסים כבר יצאו מהאורווה והרוכבים הגיעו לנקודת הסיום, נזכרו ליצמן, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) והשר אורי אריאל (הבית היהודי) לשחרר גינוי רפה, מס שפתיים עבור ציבור הבוחרים. שרת המשפטים איילת שקד לא נתנה אפילו את זה, אלא הבטיחה בראיון רדיופוני שחילול השבת היה בסך הכל עניין חד-פעמי. על הסכמתה מראש של ממשלת ישראל עם האיטלקים על הדרת המירוץ משטחי יהודה ושומרון, במסגרת ההסכם עם ממשלת איטליה, אף ח"כ אפילו לא טרח לצייץ.

מה אנחנו למדים מזה? שכשממש רוצים, כשכסף גדול וחשיפה בינלאומית מעורבים בעניין, גם חוקי השבת המקודשים או המחויבות לארץ ישראל השלמה מתבררים כגמישים למדי. נותר רק לקוות שחברי הממשלה ישכילו להתגמש להבא גם בנושאים הקשורים לחייהם של אזרחי המדינה. אנחנו אופטימיים, כי כמו שיודע כל רוכב אופניים – אין דבר העומד בפני הרצון.

לקריאה נוספת על עלויות המירוץ והעבודה שהתבצעה במסגרתו: https://bit.ly/2KGXV8D

על הגבלת המירוץ לתחומי הקו הירוק: https://bit.ly/2rpFj4a