אווילות לאומית


שלושה קיבוצים במועצה האזורית שער הנגב שבעוטף עזה התעוררו בבוקר יום העצמאות רק כדי לקבל בשורה לא ממש משמחת לחג הלאומי: מתברר שמשרד השיכון החליט להוציא אותם באופן פתאומי, ללא התרעה, מרשימת יישובי העדיפות הלאומית. הקיבוצים ברור חיל, דורות ורוחמה שוכנים רק קילומטרים ספורים מגבול רצועת עזה, תושביהם נמצאים בסמוך לגדר על בסיס יומי וחשו על בשרם את הסבבים האלימים האחרונים שניהל צה"ל מול הרצועה, כולל נפילות רקטות בקרבתם במבצע צוק איתן – ובכל זאת, אם שואלים את מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל ובמשרד השיכון, כנראה שהם כבר לא פריפריה ושאין כל עימות אלים לידם. ברגע אחד הם הפכו לאזור שקט ועשיר בישראל – וכל זאת, כמובן, על רקע המתיחות המתמשכת על גבול עזה, שרק מאיימת להתגבר.

למרות ששלושת הקיבוצים נמצאים בסמוך לגבול עזה, תושביהם עובדים בקרבת הגדר וילדי הקיבוצים לומדים בבית הספר האזורי שנמצא רק 3 קילומטרים מהגבול, כל זה לא עניין את הממשלה שהוציאה אותם מהרשימה באחת. יש לכך סיבה שנראית שרירותית לחלוטין: בישיבת ממשלה בשבוע שעבר נקבע שיישובים במועצות האזוריות של עוטף עזה יקבלו מעמד של עדיפות לאומית רק אם הם נמצאים במרחק של 7 קילומטרים או פחות מהגדר. אלא שיוצא שהיישובים היחידים שסובלים מהחלטה זאת הם שלושת הקיבוצים הנ"ל, שכן שאר היישובים במועצות עוטף עזה שלא נמצאים במרחק הרצוי מהגבול, עומדים בקריטריונים אחרים למעמד עדיפות לאומית.

המשמעות היא פגיעה עצומה בשלושת הקיבוצים בתקציבים, במענקים וכן בהחזרים שהמדינה מעניקה למי שבוחר לבנות בהם את ביתו. במהלך זה הממשלה למעשה מעודדת אנשים שלא לגור בשלושת הקיבוצים ומאיימת לחסל לחלוטין את מאמצי השיקום של המועצה האזורית מאז צוק איתן. עד כדי כך הממשלה מזלזלת בדורות, רוחמה וברור חיל שהיא כלל לא טרחה להודיע להם על הוצאתם מרשימת העדיפות הלאומית. אחד מעובדי המועצה האזורית גילה על כך במקרה ויידע את עמיתיו. האם יעלה על הדעת שהממשלה שוללת תקציבים מיישובים שזקוקים להם יותר מכל ממניעים פוליטיים? האם זה קשור לעובדה שיישובי שער הנגב נחשבים לשמאלנים? מי יודע. ניתן רק להיזכר במילותיו החמות של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), שאמר לתושבי עוטף עזה חודשים ספורים אחרי צוק איתן "תמכתם בהתנתקות – אכלתם אותה".

שלא במפתיע, באותה ישיבת ממשלה הוכנסו לרשימת העדיפות הלאומית בית יתיר ועמיחי, שתי התנחלויות שללא ספק גרים בהן יותר מצביעים של מפלגות השלטון מאשר בקיבוצי שער הנגב – לצד קרוב ל-100 התנחלויות נוספות (מתוך כ-700 יישובים בסך הכל) שכבר נמצאות ברשימה. כשמסתכלים על הרשימה, באמת קשה שלא להבין מהי אותה עדיפות לאומית עבור ממשלת ישראל 2018, שללא ספק מעדיפה את ההתנחלויות היקרות לה לא רק על פני "סתם" יישובים רגילים בתוך הקו הירוק, אלא גם על פני יישובי עוטף עזה.

לקריאה נוספת על הוצאת הקיבוצים מרשימת העדיפות הלאומית: https://bit.ly/2HSejSI