70 שנות מירי רגב


רגע לפני ירי הזיקוקים הגיע הזמן להודות: כל מי שנחשף אפילו לחלק קטן מההכנות ליום העצמאות ה-70 לישראל לא היה יכול שלא להרגיש שהאירועים המתוכננים, שיחלו מחר בערב בטקס הממלכתי בהר הרצל ויסתיימו רק בתום 70 שעות, מזכירים יותר ויותר למסיבת יום הולדת או אירוע פרטי של מי שמשמשת כיו"ר ועדת הסמלים והטקסים במשרד ראש הממשלה – מי אם לא שרת התרבות מירי רגב. השרה רגב מינתה את עצמה לבמאית, תסריטאית, מלהקת וכמובן כוכבת ראשית, באירוע ממלכתי שעל פניו אמור להיות מוקדש בכלל למדינה ולציבור. בזבוז כספי ציבור ומנהל בלתי תקין ולא מקצועי? המשך הפילוג ושיסוי חלקי הציבור זה בזה? ניצול פוליטי וציני של אירוע ממלכתי? מה אכפת למירי. שרת התרבות הצליחה, גם בחגיגות השבעים למדינה, להשאיר אחריה שובל של אדמה חרוכה וטעם רע, וכמובן לתקוף כל מי שמעז לבקר אותה ולהכריז עליו כ"חמוץ" או סתם שונא ישראל.

ככל שמועד החגיגות מתקרב, צף לו יותר ויותר רפש תוצרת מירי רגב. האקורד האחרון הוא הפירסום ולפיו רגב שלחה לבתים רבים, על חשבון כספי ציבור כמובן, מתנות עם סמל אירועי ה-70 והקדשה אישית ממנה. מה, אתם לא קיבלתם? כנראה שאינכם חלק מ-3,700 פעילי הליכוד שקיבלו את המתנה מהשרה. השי הקטן עלה למשלם המיסים 25,000 שקלים, אך רגב כלל לא טרחה לבקש את אישור חשב הכנסת לצורך זאת, כנראה כי הבקשה הייתה נדחית. במקביל, בראיון לגלי צה"ל, התגאתה שרת התרבות בכך שהצליחה להבליט את ציון השואה במסגרת טקס המשואות, באמצעות הוספת קולות תנועת רכבות ונביחות כלבים, בשעה שעל הבמה יעמדו ילדים ועליהם טלאי צהוב. "הצלחנו לפצח את השואה", התרברבה רגב.

כבר בתחילת השנה, עם חשיפת ההכנות לאירועי ה-70, הדברים החלו להריח מחובבנות ופולחן אישיות – פעם של השרה רגב ופעם של הבוס נתניהו. בינואר נחשף סמל חגיגות ה-70, לאחר תחרות פתוחה שבמסגרתה הזמינה השרה רגב את הציבור לשלוח הצעות. באופן מפתיע ביותר, ההצעה שנבחרה היא זו של חברת ההפקות שאחראית על האירועים. הסמל הנבחר זכה לביקורות חריפות ורבות מצד אנשי המקצוע, אך חברת ההפקות לא טרחה מצדה לפרט מי מטעמה אחראי לעיצוב. השרה רגב כמובן גם לא טרחה לפרסם את הפרוטוקול של הוועדה שבחרה את הסמל, ולא חשפה מי היו השופטים בתחרות. למה, היא חייבת משהו למישהו?

כמה ימים מאוחר יותר נחשף השיר שיוביל את חגיגות השבעים, גם הוא במפתיע לפי בחירתה של השרה רגב. אלא שרגב התנתה את הבחירה בשיר בכך שכותבת השיר, שמרית אור, תכתוב לו שורות נוספות ברוח האירועים – שכן רגב היא בנוסף לכל גם מבקרת שירה. ואכן, לאחר שאור הוסיפה את הבית שנפתח במילים "הללויה ישראל", רגב אישרה את השיר. מזל שלא נדרש לכתוב לו בית נוסף על פעילות השרה רגב, מפלגת הליכוד או ראש הממשלה נתניהו במסעותיו להודו.

אבל כידוע, בימינו שיר זה לא מספיק, ולכן רגב דרשה גם להפיק צילום של קליפ חגיגי לשיר השבעים, בכיכובן של גלי עטרי, עדן בן זקן וכמובן בהשתתפותה של מי אם לא מירי רגב – כי מה שווה קליפ אם מירי לא יכולה לשלוט בו ולהראות מי באמת בעלת הבית? בעקבות פניה ליועץ המשפטי לממשלה התברר כי על הפקת הקליפ שילמה המדינה סכום אסטרונומי של לא פחות מ-350 אלף שקל, לקליפ בן 4 דקות בלבד. זה הזמן להזכיר כי סכום החגיגות כולו עומד על 100 מיליון שקלים – סכום שרגב עצמה התלוננה שהוא נמוך מדי לטעמה.

אבל השיא היה במלחמת החורמה שניהלה רגב בשם אדונה נתניהו על זכותו לעלות לנאום בטקס הדלקת המשואות הממלכתי, בניגוד לכללי הטקס ולמורת רוחו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שקיווה מתוקף מעמדו להיות הנואם המרכזי והבכיר בטקס, כמו בכל שנה. הניסיונות של רגב להבריח אל תוך הטקס את הבוס היו שונים ומגוונים – פעם יחד עם הנשיא ריבלין (שכצפוי סירב לקחת חלק בפארסה ומשך את ידיו מהמזימה), פעם כמקבילו הרשמי של נשיא הונדורס (שבינתיים ביטל את הגעתו) ולבסוף כמדליק משואה בשם ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם. ואם כל זה לא מספיק, היום, שעות ספורות לפני תחילת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, החליטה רגב שנאום קצר של ביבי זה לא מספיק, ושגם את דבריו של אדלשטיין צריך לקצץ ולקצר. אחרי הכל, כפי שרגב כבר ציינה, "אדלשטיין לא קנה את הר הרצל".

על הדרך, רגב התעקשה שאחד ממדליקי המשואות יהיה השחקן זאב רווח, למרות העדויות הקשות על הטרדות מיניות, ונשיא הונדורס השנוי במחלוקת שחשוד בזיוף בחירות, כראש המדינה הזרה הראשון בהיסטוריה שמשתתף בטקס. היא אף הפליאה באמירות שהצליחו למחוק כל זכר לממלכתיות ומנהיגות מהאירוע הפופולרי והאהוב. "אני אחראית על כל פיפס של הטקס. אין לאף אחד שום אמירה בטקס הזה", אמרה רגב לאחרונה בסגנונה המאופק, והתגאתה בכך שהרעיון שנתניהו ינאם משותף לה ולבוס ביבי. אך רגב לבסוף החליטה להישאר מהוגנת ואמרה, מספר ימים לפני הטקס: "נמנעתי מלהגיד לכל אורך הדרך את דעתי על יו"ר הכנסת. אשאר ממלכתית, אשמור על כבודה של מדינת ישראל. אני לא אומרת מה הוא אמר עלי, ולא אגיד עד לאחרי הטקס". באמת ממלכתית.

אפרופו ממלכתיות, רגב לא פספסה הזדמנות לניגוח פוליטי והאשימה את האופוזיציה ואת מרצ בכך שנשיא הונדורס ביטל את השתתפותו בטקס כמדליק משואה, ובשם הממלכתיות קבעה שהאופוזיציה הצטרפה למחרימי ישראל. אבל העיקר אחדות העם והממלכתיות.

בזמן שרגב משתמשת בתפקידה הממלכתי להאדרת שמה ולחנופה לבוס, כדאי להזכיר לה שתפקידה העיקרי הוא טיפול במוסדות תרבות וסיוע ליוצרים במדינה. בזמן שרגב משחקת בוועדת הקישוט הפרטית שלה ומפצחת את השואה, היא מבטלת את תקציב בית הספר לאמנות היחיד בנגב, מפסיקה את מימון שבוע הספר בפריפריה ושוללת תמיכה מאמנים ותיאטרונים בפריפריה – וכמובן, לא שוכחת להחרים סרטים ישראליים בפסטיבלים בחו"ל.

וכן מירי, אנחנו יודעים שכל מה שיהיה לך להגיד על זה זה שאנחנו חמוצים. אבל האמת היא שחוץ מהשורה החבוטה הזאת, שלקחת מנאום של נתניהו בחנפנות והערצה ומאז מדקלמת אותו שוב ושוב, אין לך כל כך במה להתגאות.



לקריאה נוספת על משלוח הכיסים לסמארטפון: https://bit.ly/2H5EKqZ

על דברי רגב בעניין השואה בטקס המשואות: https://bit.ly/2vnqUL5

על דרישת רגב לקצר את נאום אדלשטיין: https://bit.ly/2H5TrKF