שלב הראיות



בימין מתעבים את בג"ץ בעקבות פסיקותיו במקרים מסוימים, אשר אינן מתיישבות עם האידיאולוגיה שלהם. הנטייה של אנשי הימין לתלות כל חולה רעה במדינה בבג"ץ אינה דבר חדש – אך לאחרונה, ולאור ניסיונות הממשלה לחוקק את פסקת ההתגברות האנטי-דמוקרטית, נראה כי כוחות הימין מגבירים את התקיפות שלהם על המוסד הוותיק, שכזכור חבר הכנסת מוטי יוגב מהבית היהודי כבר קרא להרים עליו "כף של טרקטור D-9", ואף לא מזמן קרא לו "עמוד הטבח" עליו נהרגים חיילים. רק השבוע, למשל, הפיצו אנשי הבית היהודי קריקטורה שמשווה את פעילות בג"ץ לזו של חמאס, המשגר טילים לעבר ישראל.

הסיבה לקרנבל הפעם סביב בג"ץ קשורה לסאגת מבקשי המקלט, במסגרתה דרשו שופטי בית הדין הגבוה לצדק לראות את ההסכם עם רואנדה שהממשלה טענה שהשיגה - והסתבר שלא היה קיים. בממשלה אוהבים לנגח את בג"ץ כדי להסביר את חוסר יכולתם לעשות במדינה ככל העולה על רצונם של התומכים האדוקים בימין. מילת המפתח במתקפות הימין על בג"ץ היא "משילות": לטענת הח"כים והשרים מימין, בג"ץ מתערב ומונע מהממשלה לתפקד כפי שציבור הבוחרים מצפה ממנה. אקטיביזם שיפוטי הפך לביטוי מגונה, וכעת נאבקים – לכאורה – שרי הממשלה כדי להחזיר את השליטה לכנסת – ולמעשה לידיהם. אם יתגשמו תכנוניהם, החוק החדש יבטל את היכולת של בג"ץ לשמור על זכויות מיעוטים בחברה הישראלית, יפר את הפרדת הרשויות ויאפשר לחברי הממשלה והכנסת לקבל החלטות שמנוגדות לחוק ללא כל יכולת תגובה של בג"ץ.

במלחמתם כנגד בג"ץ מספרים לנו שרי הימין כמה דברים שאותם הם מציגים כאילו היו עובדות: 1. בג"ץ מתערב וחורג מסמכותו עד בלי די ו-2. העם מאס בבג"ץ ושואף להגביל את כוחו. אבל האם זה נכון? בואו נבדוק.

העם נגד בג"ץ? כנראה שלא: ח"כ בצלאל סמוטריץ', חסיד ידוע של המשטר הדמוקרטי, אמר כי אם "נפספס" את ההזדמנות להגביל את פעילותו של בג"ץ, "הציבור לא יסלח לנו". כרגיל בימין מספרים לכם ש"העם" ו"הציבור" זה הם.

אבל מה באמת חושב הציבור? בעוד שמנסים לשווק לנו שרוב העם בעד הגבלת כוחו של בג"ץ, נתונים שנחשפו ב"מדד הדמוקרטיה" לשנת 2017 שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי 58 אחוז מכלל הציבור מתנגד ליוזמה לקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוקים – בעוד שרק 36 אחוז תומכים בכך. לפי חלוקה מפלגתית – בעוד שבקרב מצביעי המפלגות הדתיות (ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי) יש רוב לנטילת הסמכות מבית המשפט, בקרב מצביעי שאר המפלגות אין רוב לחקיקה שכזו. בקרב מצביעי מפלגת כולנו, למשל, שמהווה את לשון המאזניים בניסיונות החקיקה של פסקת ההתגברות, רק 28 אחוז תומכים בפגיעה בסמכויות בג"ץ.

לא רק שרוב הישראלים מתנגדים להגבלת כוחו של בג"ץ – הם סומכים עליו יותר ממה שהם סומכים על הכנסת – או על הממשלה! לפי נתוני המדד לדמוקרטיה, 56 אחוז מהנשאלים הביעו אמון בבג"ץ לעומת 26 אחוז בכנסת ו-29 אחוז שהביעו אמון בממשלה.

התערבות אגרסיבית בהחלטת ממשלה – האמנם? טעות שגורה בימין יוצאת כנגד האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט הגבוה לצדק, שח"כ בצלאל סמוטריץ' כינה לאחרונה "אקטיביזם חזירי". כלומר - בג"ץ מתערב כל הזמן בהחלטות הממשלה והכנסת. יחד אם זאת, עיון בתיקים שהגיעו לבג"ץ מלמד קצת אחרת. במחקר שנערך בשנת 2017 בידי פרופ' אסף מידני, פרופ' גד ברזילי ומעוז רוזנטל, בו נבחנו הכרעות דין ב-9490 מקרים בין השנים 1996 ל-2015, נמצא כי שופטי בג"ץ דחו 86.9 אחוז מכלל העתירות שהוגשו, כאשר רק ב-10.5 אחוז מכלל המקרים – כאלף עתירות – הוחלט לקבלן. "התמונה הכללית היא של בית משפט שקול שמביא בחשבון את מגבלותיו", הוסיף עורך המחקר, פרופ' ברזילי. כדאי לזכור, כמו כן, כי עד היום , 70 שנה לאחר קום המדינה, פסל בג"ץ רק 15 חוקים בלבד מתוך אלפים רבים של חוקים.

הפתעה נוספת שמצאו החוקרים היא שבעוד שאהרון ברק נתפס כנציג האקטיביזם השיפוטי, הוא מדורג רק במקום התשיעי בדירוג השופטים ה"מתערבים". שופטים הנחשבים לשמרנים נמצאים במקום טוב באמצע – למשל נועם סולברג, שקיבל כ-11 אחוז מהעתירות שהגיעו לשולחנו. מני מזוז, שנחשב לאקטיביסט, דחה 96.4 אחוז מהעתירות שהוגשו לו.

בעוד שיש מקום לדיון על האופי הרצוי של פעולת הרשויות במדינה והיכולת לאזן ולבלום זו את זו, כדאי לבסס את הדיון הזה על עובדות במציאות וממש לא על ספינים ושקרים של פוליטיקאים. כנראה שהמתקפה על בג"ץ היא עוד תירוץ של נתניהו וחבריו בממשלה, בניסיון לרצות את התומכים – ולמצוא שעיר לעזאזל ש"לא נותן להם" לעשות את שהבטיחו להם. ככה מתחבא ראש הממשלה מביקורת מצד בוחריו על פועלו, או ליתר דיוק - היעדר פועלו.

להרחבה על נתוני המדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה: https://goo.gl/rkaJsA

להרחבה על ממצאי המחקר של פרופ' מידני וברזילי: https://goo.gl/1u3a4G https://goo.gl/RFLZxK