הכל נאומים


בשבוע האחרון דיווחו כלי התקשורת בהרחבה על המשא ומתן הדרמטי וכיפופי הידיים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, במסגרת מאבק האיתנים על מי יזכה להוביל את טקס הדלקת המשואות. הצעות פשרה הוגשו, פגישות אישיות בין השניים אורגנו, שעות רבות עברו ועדיין טרם גובש לחלוטין המתווה הסופי להופעת נתניהו בטקס.

באותו הזמן ממש, ישבה מחוץ למחסום של מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור משפחת מנגיסטו, שבנם אברה מוחזק בידי חמאס מזה שלוש שנים וחצי. זה למעלה משבוע שהמשפחה יושבת מחוץ לבית ראש הממשלה במאהל מחאה וקוראת לפעול למען שחרור בנה – אך בכל זמן ישיבתה שם לא ניגש אליהם ראש הממשלה או מי מנציגיו – והם גם לא הוזמנו אליו. הדרישה של בני משפחת מנגיסטו, אגב, צנועה למדי: שראש הממשלה ייפגש איתם, זה הכל. "לא נזוז מפה עד שנתניהו לא ייפגש איתנו. אנו יושבים בפתח הבית שלו, כיצד ייתכן שהוא לא יוצא אלינו?" נמסר בהודעה מטעם משפחה.

"אם ראש הממשלה היה בא או שולח נציג – לפעמים היחס הזה שווה המון", הסביר בראיון אחיו של מנגיסטו, אילן, בראיון לכאן ב' השבוע. "יש פה ראש ממשלה ואנחנו לא שומעים אותו, הוא לא מדבר על אברה", הוסיף האח בעצב. בעקבות היעדר היחס כלפיהם החליטו בני המשפחה להמשיך ולשבת במאהל המחאה מעבר לזמן המתוכנן. כמו כן ארגנו המשפחה, החברים ופעילים לשחרורו צעדות למען מנגיסטו ברחבי הארץ.

לא רק שאף נציג מטעם נתניהו או הממשלה טרח להגיע למאהל (בו ביקרו רק חברי האופוזיציה עד כה) – המשפחה מוסרת כי היא גם אינה מעודכנים במצב בנה או בפעולות הנעשות, אם בכלל, להחזירו. "אין שום עדכון מצד גורמים ממשלתיים", אמר האח אילן והוסיף כי ישראל כלל לא פנתה לצלב האדום או לארגונים אחרים שיכולים לבקר את מנגיסטו. "אנחנו לא רואים שום מאמצים. הממשלה מתעלמת", הוסיף.

נזכיר כי היחס כלפי משפחה מנגיסטו, משפחה דלת-אמצעים מאשקלון ללא לוביסטים לצדה וללא קשרים, שונה לחלוטין מהיחס שהופגן כלפי המשפחות שאול וגולדין. נתניהו ערך אתמול פגישה עם משפחות החללים הדר גולדין ואורון שאול, שנהרגו במבצע צוק איתן ברצועת עזה ב-2014 וגופותיהן מוחזקות בידי חמאס, ועדכן אותן כי נעשים "מאמצים בלתי פוסקים", גלויים ואף סמויים, להחזיר את גופות בניהם הביתה.

בעקבות הביקורת שהופנתה כלפי נתניהו על האיפה ואיפה, נמסר ממשרדו כי נתניהו נפגש עם משפחת מנגיסטו בדצמבר – רק לפני כארבעה חודשים.

זה זמן טוב להזכיר כי היחס המשפיל והמזלזל כלפי משפחת מנגיסטו לא התחיל אתמול.

במשך עשרה חודשים מרגע שנודע דבר חצייתו של מנגיסטו את גדר המערכת לעזה בספטמבר 2014, לא ידעו בני המשפחה האם מנגיסטו חי או מת ומה מצבו. למעשה, לקחו שבועיים מאז שהמשטרה עדכנה את משפחת מנגיסטו על האירוע ועד שנציג מטעם הממשלה הגיע לפגוש אותם.

הפעם הראשונה שהוריו של מנגיסטו נכחו בפגישה מסודרת על בנם הייתה ערב לפני שהוסר צו איסור הפרסום על הפרשה ביולי 2015. אולי אף תזכרו את ההקלטה של השיחה שערך מתאם ראש הממשלה לענייני שבויים ונעדרים באותו זמן, ליאור לוטן, שבה הוא נשמע צועק ומאיים על אביו של מנגיסטו שלא יעז לקשור את הסיפור לנושא יחס המדינה לקהילה האתיופית, ואף נזף בו על כך שלא כיבד מספיק את נתניהו בשיחת הטלפון ביניהם. לוטן גם קבע באוזני המשפחה, שבנה שבוי בעזה, כי גם ראש הממשלה הוא בנאדם, והוא לא יסכים לחטוף מהם ביקורת.

האם ייתכן שהיחס השונה קשור למוצאן השונה של משפחות החיילים ומשפחתו של מנגיסטו, אזרח המתמודד עם מחלות נפשיות, ולצבע עורם ומעמדם?

חשוב להזכיר כי ממשלת ישראל הצליחה, בשנת 2004, להחזיר את האזרח אלחנן טננבוים, שהגיע ללבנון בעקבות עסקת סמים. אבל כנראה שצעיר אתיופי עם בעיות נפשיות ומרקע סוציו-אקונומי קשה אפילו לא שווה פגישה של ראש הממשלה עם משפחתו.

להאזנה לדברי אחיו של אברה, אילן, בראיון לקרן נויבך בכאן ב': https://goo.gl/ePC5Wm

להרחבה על מאהל המחאה של משפחת מנגיסטו בוואלה: https://goo.gl/1ZR1j4

לפרטים נוספים על תלאות משפחת מנגיסטו בשיחה מקומית: https://goo.gl/7LtREY

להרחבה על פגישת משפחת מנגיסטו עם שליח רה"מ ליאור לוטן בהארץ: https://goo.gl/uB8sTq