רב הנסתר על הגלוי


נשים? לא צריכות להצביע. הומואים? אומללים שזקוקים להמרה. ערבים? אסור להשכיר להם דירות. אלה העמדות של רבני "הבית היהודי" שנפתלי בנט הולך בדרכם, ואלה הדעות שההייטקיסט מרעננה, שקורץ לחילונים עם בדיחות על הסופרנוס, לא היה רוצה שתשמעו בזמן בחירות

מפלגת "הבית היהודי" סימנה צעירים חילונים כיעד האלקטורלי הבא שלהם. זו הסיבה שבשבועות האחרונים משקיע יו"ר המפלגה - נפתלי בנט, ההייטקיסט המטכ"ליסט מרעננה - לא מעט זמן בהסברה מחוץ למגזר הדתי: חוגי בית בתל-אביב, ביקורים בברים וסרטוני יו-טיוב עם בדיחות על הסופרנוס.

אלא שיש כמה אנשים שבנט דווקא לא יביא איתו לערב פוליטי על בירה – הרבנים שעומדים מאחוריו. אלה הם האנשים שמשמשים כמצפן המוסרי של המפלגה, מספקים להחלטות שלה גיבוי הלכתי וגם מושכים בחוטים מאחורי הקלעים כשצריך. 

קחו, למשל, את "תוכנית ההרגעה" של בנט. על פניו, התוכנית נשמעת פשוטה ותמימה; רק כשיורדים לפרטים שלה, מבינים שהיא נועדה להקריב את ביטחון ישראל ואת הרעיון הציוני כולו על מזבח ההתנחלויות המבודדות. במלים אחרות: בנט פיתח מומחיות בהסוואת קיצוניות לצורכי בחירות.

הרבנים של בנט לא עוסקים רק בענייני כשרות ושבת. הם אנשי ציבור דעתניים שמטרתם העליונה והמוצהרת היא זירוז הגאולה. לתפיסתם, בקרוב תגיע השעה להחליף את ההנהגה החילונית בהנהגה דתית-רוחנית, יהודית יותר, שמבטאת באופן מדויק את הרצון של "נשמת האומה". כפי שהגדיר זאת בנט עצמו: "בשלב הראשון להיות משפיעים, ובשלב השני – להוביל את מדינת ישראל".

להוביל לאן? בואו נאמר שמדובר בקבוצת אנשים שהייתה מסתדרת לא רע בכלל עם האייתוללה חמינאי.

הרב שלמה אבינר, מהרבנים המשפיעים ביותר על בנט, הוא ראש ישיבת עטרת כוהנים, שנמצאת ברובע המוסלמי בירושלים. בין שלל פסיקותיו הקיצוניות, פסק אבינר שיש להרחיק נשים מהכנסת. "לאישה אסור לכהן כחברת כנסת. זה לא צנוע", הסביר לתלמידיו. כמו כן, קבע שצריך לשלול מנשים את זכות הבחירה, מכיוון שהמצב הנוכחי - שבו הן יכולות לבחור ולהיבחר - יוצר "סלט בין גברים לנשים". חוץ מזה, אבינר גם מתנגד לשירת נשים בצבא. 

ומה עם איילת שקד, מקום 5 ברשימת הבית היהודי? זה לא בא לו הכי בקלות, אבל בסופו של דבר החליט אבינר בצעד פרגמטי יוצא דופן לתת לה הכשר - ככה, בינתיים, עד בוא הגאולה. הוא גם הקים את הארגון "עצת נפש", שמטרתו להמיר את נטייתם המינית של הומוסקסואלים - "אומללים בעלי נטיות הפוכות", בלשונו הימי-ביניימית של אבינר.   

הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, הוא האיש שרקם את האיחוד בין הבית היהודי לרשימה הקיצונית של האיחוד הלאומי. אליהו עלה לתודעה הציבורית כשפסק שאסור להשכיר דירות לערבים בצפת או בישראל בכלל. לטענתו, האזרחים הערבים בישראל צריכים להתנהג כאן כאורחים ולהודות ליהודים על שהם משלימים עם קיומם. 

באותה הזדמנות גם הציג הרב אליהו את תפיסת המוסר שלו, כשהצהיר כי "יש בעולם מושג של צדק לאומי ויש מושג של צדק פרטי. במובן הפרטי, אסור לגנוב מגוי. זאת ההלכה. במובן הלאומי, הדבר היותר צודק הוא שתהיה לעם היהודי מדינה שלו. יהודי לא צריך לברוח מהערבים", הסביר, "יהודי צריך להבריח ערבים. גירוש הערבים מהשכונות היהודיות הוא חלק מהאסטרטגיה". אליהו נחקר בחשד להסתה.

הרב אביחי רונצקי, ראש הישיבה הגבוהה באיתמר והרב הצבאי לשעבר, הוא הרב המקורב ביותר לבנט. רונצקי כבר הצהיר בגאווה כי הוא "שונא את מדינת תל-אביב", העיר השנייה בגודלה בישראל, בגלל "חלונות הראווה וסלוני הכלות" שממלאים אותה. גם הוא הביע התנגדות לשירות נשים בצבא, ואף יצא במחאה נגד שבועון "במחנה", על פרסום כתבה העוסקת בהומואים ולסביות בצה"ל, בטענה שמדובר ב"נושא לא ראוי". לחיילי צה"ל קרא "לא לעצור יותר חשודים בטרור, אלא לירות בהם במיטותיהם". 

הוא עצמו מרבה להתייעץ עם הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע, שאותו כינה "גאון". העילוי התורני ליאור, למי שלא זוכר, הוא האדם שנעצר ונחקר לאחר שנתן הסכמה רבנית לספר "תורת המלך", חיבור שמכשיר הריגת גויים - גם אם מדובר בילדים ובתינוקות. עם מעצרו הצהיר ליאור כי "לא ייתכן שאיזהשהו פקידון יכתיב לרבנים מה להגיד".

אם אפילו חלק קטן מהשאיפות של הרבנים האלו יתממש, אנחנו צפויים להתגעגע לעוד כמה דברים חוץ מלשידורים החוזרים של הסופרנוס.