במבחן המציאות


שר החינוך, גדעון סער, מתגאה בכך שתלמידי ישראל זינקו 17 מקומות במבחן בינלאומי במתמטיקה. את נס החנוכה מייחס סער, כמובן, למדיניות שהוביל במשרד החינוך. תחקיר 61 מגלה כי השיפור הקיצוני בהישגי התלמידים נובע מכמה וכמה סיבות - אף אחת מהן לא קשורה, כנראה, להצלחה חינוכית יוצאת דופן  

השבוע כינס שר החינוך, גדעון סער, מסיבת עיתונאים חגיגית והציג הישג מרשים ביותר לתלמידי ישראל – זינוק של 17 מקומות תוך ארבע שנים במבחן בינלאומי במתמטיקה. "ההישגים של תלמידי ישראל מבטאים מהפך", הכריז סער בגאווה מול המצלמות. "במבחנים האלה הגיעו התלמידים להישגים הגבוהים ביותר מאז שהצטרפה ישראל למבחנים הבינלאומיים בשנות ה-90".

את הזינוק המפתיע החליט השר לייחס, כמובן, לעצמו ולמדיניות שהנהיג במשרד החינוך. כפי שנראה מיד, הוא עשה זאת במידה רבה של צדק: משרד החינוך באמת אחראי לתוצאות, אבל לא במובן הטוב של המילה.

בדיקת 61 מגלה כי השיפור הקיצוני בהישגי התלמידים הישראלים נובע מכמה וכמה סיבות – אבל כנראה לא מהצלחה חינוכית יוצאת דופן. 

הסיבה הראשונה היא שמשרד החינוך הגיש לתלמידים מבחן שונה מאוד מזה שהוגש להם ב-2007. הצעד הזה היה שנוי במחלוקת כל-כך, עד כי הוא גרם למכון הבינלאומי שאחראי על המחקר לשגר לבוחנים הישראלים אזהרה ברורה שבה התריע: לא נוכל לערוך השוואה אמינה בין התוצאות של שני המבחנים. במלים אחרות: משרד החינוך הסתיר מהציבור את העובדה שלא מדובר בשני מבחנים בני-השוואה. 

הסיבה השנייה לאי-אמינות של התוצאות היא שמשרד החינוך דאג להגיש למבחן מדגם מאוד לא מייצג של תלמידים ישראלים וכך הטה מראש את התוצאות - בניגוד לנורמות הנהוגות בשאר המדינות הנבחנות.  

ב-2008 החליט משרד החינוך להעביר את האחריות על תרגום המבחן הבינלאומי לידי רמ"ה, רשות ארצית למדידה והערכה. ברמ"ה החליטו לשנות את הנוסח העברי של המבחן, בגלל בעיות קשות שנמצאו בו בשנים קודמות. ראש רמ"ה, פרופ' מיכל בלר, הייתה אחראית זו השנה הראשונה על מלאכת התרגום. בשיחה עם 61 הסבירה כי לשינויי הנוסח עשויה להיות השפעה על ההצלחה במבחן. "ייתכן שהתלמידים הישראלים יכלו להשיג תוצאות טובות יותר גם בעבר", אמרה פרופ' בלר. עוד הסבירה כי קיים חשד שבמבחנים קודמים התלמידים פשוט לא הבינו את השאלות המתורגמות.

באיגוד הבינלאומי להערכת הישגים חינוכיים, שאחראי על המבחן, אישרו לישראל את השינוי בתרגום – אבל התנו אותו בכך שלא תיערך השוואה בין הנתונים שיתקבלו השנה לנתוני השנים הקודמות.

פייר פוי, שאחראי על ניתוח הנתונים מטעם האיגוד, הופתע לשמוע על הקמפיין שרקם שר החינוך הישראלי סביב ההישגים המפתיעים של התלמידים. "ישראל הכניסה השנה מספר רב של שינויים בתרגום המבחנים. לכן הודענו מראש שלא ניתן יהיה להשוות את תוצאות המבחן הנוכחי למבחנים משנים קודמות", אמר פוי הבוקר ל-61 בשיחה טלפונית מבוסטון. "הצד הישראלי היה נחוש בדעתו לעשות את השינוי, למרות שהבהרנו להם מראש שלא ניתן יהיה לערוך השוואות".

ד"ר ברברה מלאק, מראשי האיגוד הבינלאומי להערכת הישגים חינוכיים, מסבירה כי בכל מבחן מופיעה סדרה סודית של שאלות קבועות החוזרות על עצמן במשך השנים, ואלה משמשות את הארגון לעריכת השוואות לאורך זמן. מכיוון שהשנה שינתה ישראל את נוסח השאלות באופן משמעותי, קבע האיגוד חד-משמעית כי לא ניתן יהיה לערוך כל השוואה בין תוצאות המבחן הנוכחי לבין קודמיו.

למרות ההנחיות הברורות שניתנו לצוות הישראלי על-ידי מחברי מבחן ה-TIMSS, מאז פירסום התוצאות מתהדר שר החינוך סער ב"מהפך החינוכי" שיצר - תוך שהוא מנופף בציונים של שני מבחנים שכלל לא ניתן להשוות ביניהם.  

מניפולציה נוספת מטעם משרד החינוך נערכה בזמן בחירת התלמידים הניגשים למבחן. בדיקת 61 מעלה כי קיים הבדל מהותי בין המדגם שנבחר לייצג את ישראל לבין נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על אוכלוסיית ישראל. במלים אחרות: קיים חשד כי המשרד בחר מראש תלמידים בעלי הישגים גבוהים, על-מנת לשפר את סיכוייו במדד הבינלאומי.

משרד החינוך טוען, להגנתו, כי הוציא מהמדגם הכולל אך ורק את התלמידים החרדים. אלא שבדיקה מדוקדקת מראה כי גם אם מתייחסים לתלמידים בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים בלבד, יש חוסר התאמה משמעותי בין מי שנבחרו לגשת למבחן לבין מי שלומדים במערכת החינוך הישראלית.

דוגמאות? בבקשה.

 בבתי הספר של הנבחנים אחוז המורים האקדמאים למתמטיקה עומד על 96 אחוז. במציאות, לפי נתונים רשמיים של מדינת ישראל, רק 89 אחוז מהמורים בחטיבות ביניים ממלכתיות וממלכתיות-דתיות הם כאלה.

 בבתי הספר של הנבחנים 34 אחוז מהמורים למתמטיקה מחזיקים בתואר שני ומעלה. במציאות - רק 27 אחוז הם כאלה.

 בבתי הספר של הנבחנים ל-53 אחוז מהמורים למתמטיקה יש תואר בתחום, ואילו במציאות – רק ל-41 אחוז.  

 רק 4 אחוז מבתי הספר של הנבחנים לא עושים שימוש במחשבים להוראה. במציאות, בשליש מבתי הספר במערכות החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית אין מחשבים להוראה.

• 54 אחוז מהתלמידים הנבחנים נהנים מזמינות גבוהה של מחשבים – מחשב על כל 2-5 תלמידים, לכל הפחות. במציאות, בבית הספר הממוצע יש מחשב לכל 12 תלמידים.

 ב-11 אחוז מבתי הספר שנדגמו רוב התלמידים עשו את הבחינה שלא בשפת אמם. זאת אומרת, שלכל היותר רק 11 אחוז מבתי הספר היו בתי ספר ערביים. במערכת החינוך הישראלית יש 26 אחוז תלמידים ערבים.

• 86 אחוז מהמורים של התלמידים שהשתתפו בסקר מרגישים "בטוחים מאוד" ללמד מתמטיקה. רק לפני שנה שליש מהמורים בארץ נכשלו במבחן ידע שיזם משרד החינוך. אפשר לפקפק, כמובן, בכנות של המורים שענו על השאלון. אפשר, לחילופין, להניח שאלה פשוט לא היו אותם מורים.

• 97 אחוז מהמורים של התלמידים שהשתתפו בסקר דיווחו כי הם מרוצים מהקריירה שלהם ומעתידם במערכת החינוך הישראלית. בנוסף, הצהירו המורים שהרצון שלהם ללמד רק עולה עם השנים. מבחינה זו, הם נמצאים במקום השני בעולם בדירוג שביעות הרצון של סגל ההוראה מתנאי ההעסקה שלו. כאן כבר אין שום צורך להשוות לנתונים יבשים – מספיק להעלות על הדעת את בית הספר שבו לומדים הילדים או בני המשפחה שלכם.

• קיימים גם הבדלים ניכרים בין הרקע הסוציו-דמוגרפי של התלמידים שנדגמו ב-2007 לעומת אלה של 2011. כך, למשל, אחוז ההורים האקדמאים עלה מ-38 אחוז ל-48 אחוז. לפי נתונים רשמיים של מדינת ישראל, רק ל-31 אחוז מהישראלים בגיל המתאים יש תואר אקדמי. במדגם הנוכחי דיווחו 96 אחוז מהתלמידים על שימוש במחשבים בבתי הספר – זאת לעומת 54 אחוז במבחן הקודם. כלומר, שוב נבחר מדגם לא מייצג של האוכלוסייה.