בוקר טוב גלעד ארדן


בתחילת השבוע נחשפה תכתובת וואטסאפ פסולה בין עו"ד נציג הרשות לניירות ערך לבין שופטת מעצרים, בעניין ההליכים בתיק 4000. השר לביטחון פנים, גלעד ארדן (ליכוד) לא היסס לרגע ומיהר להגיב על הדיווח, שהעמיד במבוכה את מערכת אכיפת החוק: "זהו אחד המקרים המזעזעים שנראו אי פעם… מעשה מושחת מאין כמוהו הפוגע בזכויות האדם ברמה הגבוהה ביותר", הכריז השר ארדן. "המעשה הזה הוא כל כך חמור… ראוי שיסתיים גם בהליך פלילי ולא רק בהליך משמעתי", תבע ארדן באומץ – למרות שאין לו קשר או סמכות בעניין זה, שקשור למשרד המשפטים ולמשרד האוצר.

ההתעוררות של השר ארדן מפתיעה לנוכח כל כך הרבה אירועים שדרשו את התייחסותו ואת מעורבותו, ודווקא בהם החליט השר למלא פיו מים. כיוון שלא יעלה על הדעת שהשר האחראי על המשטרה מחליט בכוונה להיעלם כשהמשטרה נמצאת תחת מתקפתו של יו"ר המפלגה שלו, או כשהיא נתפסת בהתנהגות שערורייתית כלפי אזרחים – אין לנו אלא להניח שהשר ארדן נופל לתנומה מדי פעם ומתעורר בדיוק ברגע הנוח ביותר.

שנת 2017 הסתמנה כשנה שבה משטרת ישראל הפכה למטרה העיקרית של חציו של ראש הממשלה החשוד בשחיתות ושל עושי דברו מהליכוד. כשח"כ דודי אמסלם העלה ממוחו הקודח את חוק שהיה מונע מהמשטרה לחקור את נתניהו, ולאחר שזה כשל העביר את חוק המלצות המשטרה, היה ניתן לצפות שלשר האחראי על המשטרה יהיה משהו להגיד בנושא. אלא שבדיוק אז גלעד ארדן ישן את שנת היופי שלו, והתעורר בדיוק בזמן – להצביע בעד חוק ההמלצות בכנסת. מעניין שבאותו פיליבסטר זכור לטובה, השר הישנוני הצליח לשמור על ערנותו כנגד כל הסיכויים והצביע בעד החוק בכל הקריאות.

בתחילת פברואר האחרון, בעקבות ראיון של המפכ"ל לתוכנית "עובדה", האשים דודי אמסלם, עכשיו כבר יו"ר הקואליציה, את המשטרה ב"ניסיון הפיכה" נגד ממשלת ישראל. "הם רואים בראש הממשלה אויב אישי ומנסים להפיל אותו", טען אמסלם. גם הפעם, למרות שהשר ארדן מכיר מקרוב את עבודת המשטרה וכמובן יודע שמדובר בהבל מוחלט – קולו לא נשמע, ככל הנראה כי היה שרוי בשינה עמוקה באותו רגע.

בהמשך החודש ביקש ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, לזמן את המפכ"ל לדיון בוועדה, כביכול כדי לברר מדוע המשטרה לא פתחה בחקירה בעקבות הטענות למעקב אחרי חוקרי נתניהו. בפועל, היה ידוע לכל שמדובר בניסיון להלך אימים על המפכ"ל, רגע לפני פרסום ההמלצות בתיקי 1000 ו-2000. האם השר ארדן לא חשב שעליו להגן על המשטרה ולבקש מחברו לסיעת הליכוד לבטל את הזימון הלעומתי? ודאי שכן, אלא שבדיוק אז הוא ישן שנת ישרים והדבר נמנע ממנו. גם בזמן הדיון עצמו, שנערך אחרי פרסום ההמלצות ובמהלכו האשימו חברי הכנסת מהליכוד את המפכ"ל האשמות בוטות וקשות, נשמעו נחירות נמרצות מלשכתו של השר ארדן.

בערב פרסום ההמלצות נגד נתניהו, טען ראש הממשלה שמתלווה אליהן "צל כבד" וכי "אי אפשר להשתחרר מהרושם שהן הושפעו מתחושות חסרות בסיס", כלומר שהמשטרה פועלת נגדו ממניעים אישיים ונקמניים. הוא הוסיף שלהמלצות המשטרה אין מעמד. השר ארדן כמובן יודע שכל זה לא נכון, ושלהמלצות המשטרה יש ויש מעמד, שכן עבודת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה מתבססת על הראיות שאספה המשטרה – אלא שלרוע המזל, באותו יום השר לביטחון פנים החליט ללכת לישון מוקדם ותגובתו לא נשמעה.

וכמובן חשוב להזכיר את האירוע באום אל-חיראן בינואר 2017, שהסתיים במותם של שוטר ואזרח. זה היה דווקא אחד מרגעי הערות של השר ארדן. כבר בבוקר האירוע הכריז ארדן כי האירוע, שבמהלכו נהרגו תושב הכפר יעקוב אבו אלקיען והשוטר ארז עמדי לוי, היה פיגוע דריסה, ושאלקיען היה קשור בדאע"ש. זמן קצר אחר החלו לצוץ ספקות בקשר לגרסה זו, וכעבור מספר חודשים פורסם כי לפי חקירת מח"ש עולה שלא מדובר בפיגוע אלא ב"כשל תפקודי חמור" של המשטרה. לרוע המזל, השר ארדן בדיוק תפס שנ"צ באותו רגע, ועד עכשיו טרם נשמעה התנצלותו על כך שכינה אזרח שנורה על ידי המשטרה "מחבל".

אנחנו יודעים שהשר ארדן עובד קשה וללא שהות – אחרי הכל, לא קל לפקח על עבודת המשטרה, להתחנף לנתניהו ובאותו זמן לעשות הכל בשביל לרשת את מקומו במלחמות מול ישראל כץ וגדעון סער – אבל איכשהו נדמה שבדיוק ברגעים שבו נדרשת התייחסות של השר האחראי על עבודת המשטרה, התייחסות שהוא חייב לאזרחים וגם למשטרה – העייפות מצליחה להכריע אותו, פעם אחר פעם.

לקריאת דברי ארדן על פרשת המסרונים: http://bit.ly/2ou2aeg

על התייחסות ארדן לתקרית באום אל חיראן: http://bit.ly/2osVP2Z