עם חברים כאלה


אם יש דבר אחד שראש הממשלה שלנו אוהב להתפאר בו, אלה ההישגים חסרי התקדים שלו כביכול ביחסי חוץ, ומעמדו החד-פעמי כמדינאי מוערך שמנהיגים מתדפקים על דלתו. הנסיעות המתוקשרות של נתניהו לחו"ל מתחרות על תשומת הלב הציבורית מול הגילויים הבלתי נגמרים על פעילותו הפלילית לכאורה ועל המתרחש בבית ראש הממשלה לאורך השנים. גם תומכיו המושבעים של נתניהו שמתחילים לפקפק בעצמם בכך ש"לא היה כלום", מבקשים להתנחם בכך שלמרות שראש הממשלה מושחת, מצבנו בעולם מעולם לא היה טוב יותר. לרוע המזל, אירועי השבועות האחרונים מוכיחים שהתמונה לא ורודה כמו שנתניהו רוצה שנחשוב.

זוכרים את הביקור המפואר ועמוס התצלומים של ראש הממשלה בהודו, שבו התקבל בזרועותיו של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי? איך אפשר שלא. ואולי יותר מהביקור, כולנו זוכרים את ההתמוגגות האותנטית של שרת התרבות מירי רגב בעקבותיו, שבירכה את נתניהו על "הכבוד הגדול" שבו התקבל "כמלך בהודו" והודתה לו "על הקשרים המאד טובים ועל המאמץ למען מדינת ישראל בעולם". אפשר רק לנחש מה חשה השרה רגב כשגילתה שאותו מודי, שרק לפני שבועות אחדים התחבק עם ביבי כידיד אמת ורק לפני כחצי שנה טבל את רגליו עם ביבי בחוף של קיסריה, אותו מנהיג הודי מבקר את אבו מאזן ברמאללה, כולל ביקור במוזיאון יאסר ערפאת שבמהלכו הוא שיבח את הראיס המנוח כ"אחד מגדולי המנהיגים בעולם", לא לפני שציין לשבח את "אומץ ליבו של העם הפלסטיני אל מול האתגרים הרבים".

אז תגידו, נו, מילא. הודו? כולה מיליארד וחצי איש. החברים האמיתיים של ישראל יושבים במוסקבה. לא סתם נתניהו נסע לפני כשבועיים לרוסיה ופגש את נשיא רוסיה, פוטין, בביקור חם ולא פחות מכך חשוב שמטרתו יישור קו בינינו לבין הרוסים באשר לבלימת המזימות האיראניות באזור. אלא שבסוף השבוע האחרון מל"ט איראני חדר לשטח ישראל, צה"ל תקף בתגובה מטרות איראניות רבות בסוריה ומטוס ישראלי הופל. ישראל ביקשה את עזרת רוסיה, אך התגובה הקרה מהקרמלין הייתה שישראל היא זו שצריכה לכבד את ריבונות סוריה. נראה שמוסקבה אינה מאמינה בנתניהו, ושביבי הוא לכל היותר גלגל שלישי בקשר שבין פוטין, אסד ורוחאני.

אבל גם בלי הודו ורוסיה הבוגדניות, תמיד יישאר לנו טראמפ, נכון? הנשיא האמריקני החביב שהכיר בירושלים, התחייב להעביר אליה את השגרירות, הראה לפלסטינים מי הבוס ושולח לא מעט אותות שמראים בצד של מי הוא. אז מה מתברר? שאפילו טראמפ לא מוכן לסחוב את נתניהו על הגב.

אתמול, אחרי שנתניהו הכריז בישיבת סיעת הליכוד בבוקר כי הוא מנהל שיח עם הבית הלבן בעניין סיפוח חלקים ביהודה ושומרון, החבר טראמפ לא היסס לרגע לפני ששיגר הודעה שמכחישה הכל וקוראת לנתניהו שקרן, חד וחלק. לדיפלומטיה יש דרכים רבות, דקות ומרומזות להביע אי הסכמה, ודווקא לכן מעניין שבמקרה הזה הבית הלבן השתמש מפורשות במילה "כוזבים" ביחס לדבריו של נתניהו. אז נכון, גם אובמה וסרקוזי כבר קראו לביבי שקרן, אבל לפחות הם עשו את זה בשיחה פרטית ולא בהודעה רשמית.

וזה רק כמה ימים אחרי שנשיא ארצות הברית התראיין ל"ישראל היום", לא בדיוק עיתון שמאלני שמחפש כותרות שליליות. ואפילו שם הכריז זהוב השיער והעור שהוא לא בטוח שישראל מעוניינת לעשות שלום, ושההתנחלויות מסבכות את הסכם השלום. טוב נו, זה אותו טראמפ שכבר אמר לא פעם שישראל תצטרך לשלם על כל הטוב שהיא מקבלת ממנו, אבל נתניהו כנראה העדיף לא לשמוע.

נזכיר גם שמשבר החוק הפולני, שמרוב משברים אחרים כבר הספקנו לשכוח ממנו, היה אמור להימנע: הרי ביבי יצר קשרים אמיצים עם נשיא פולין דודה, שאף הניח זר פרחים על קבר אחיו של נתניהו בביקורו בארץ – אלא שברגע האמת, כל זה לא עזר.

מה אפשר להגיד? למרות כל המאמצים של ביבי, כל הטיולים מסביב לעולם והסרטונים שבהם הוא משוויץ בחברים החדשים שלו מסביב לגלובס, ברגע האמת, כשבאמת צריך את החברים, ביבי שלנו נשאר לבד עם מירי, מולכו ובן הדוד שמרון. מזל שלפחות הוא הביא לו במתנה צוללת מגרמניה.

על ביקור ראש ממשלת הודו בפלסטין: http://bit.ly/2G3wDGs

על תגובת רוסיה להתלקחות בצפון: http://bit.ly/2o2P4Uz

על הכחשת הבית הלבן את דברי נתניהו: http://bit.ly/2HdaDu7

לקריאת הראיון עם הנשיא טראמפ ב"ישראל היום": http://bit.ly/2EAiwvd