וזה האיש שאחראי על רשות ההגירה


הבוקר בוועדת הפנים הופיע השר הפנים אריה דרעי בדיון בנושא גירוש מבקשי המקלט. השר דרעי סירב לענות על שאלות חברי הכנסת, כך שלצערנו הרב לא הצלחנו ללמוד עוד פרטים מהוועדה שיציגו את השקפת עולמו בנושא. אך למרבה המזל השר דרעי התראיין רק בשבוע שעבר ראיון ארוך לגלי צה"ל ובו פרש את משנתו. ניתן היה לצפות שהרב דרעי, שזה מכבר הכריז על עצמו כמגן השקופים והשכבות החלשות, יגלה את מלוא מידת הרחמים כלפי פליטים ומבקשי מקלט, ויבסס את מדיניותו על נתוני אמת בדוקים. אך למרבה הצער, דבריו של דרעי מלאים בשקרים, אי-דיוקים והפרזות. לפניכם מצעד הטעויות של האיש שעומד לגרש את מבקשי המקלט:

טעות מס' 1: "אין מבצע גירוש, אנחנו לא מגרשים אף אחד"

במציאות: לפי התוכנית הממשלתית, כל מבקש מקלט שיסרב לעזוב את המדינה ייכלא ללא הגבלת זמן – למרות שבית המשפט העליון קבע שכליאה כעונש אינה חוקית. בנוסף, נתניהו כבר ביקש להכין תוכנית נוספת ולפיה מבקשי המקלט יגורשו בכוח מבלי לקבל את ה"ברירה" להיכלא.

טעות מס' 2: "אנחנו עושים מבצע של החזרה הביתה"

במציאות: מבקשי המקלט מגורשים למדינה שלישית – רואנדה או אוגנדה. אולי יש אנשים שמבחינתם כל אפריקה היא מדינה אחת, אבל בפועל אין כל קשר בין שתי המדינות הללו לאריתריאה וסודן – לא מבחינה אתנית ולא מבחינה תרבותית, גאוגרפית או מבחינת השפה המדוברת. למותר לציין שבמדינות המוצא תישקף למבקשי המקלט סכנת חיים והם אינם יכולים לחזור אליהן – עובדה שגם הממשלה מכירה בה.

טעות  מס' 3: "בסך הכל יש פחות מ-10,000 בקשות מקלט שאנחנו בודקים אותן. לא מנענו מאף אחד להגיש בקשת מקלט, כל אחד יכול לבקש... אני אומר את זה במלוא האחריות כשר הפנים, שחד משמעית כל אלה היה להם עד 1 בינואר, הם נמצאים כבר עשר שנים בארץ, הייתה להם אפשרות והם לא הגישו בקשה".

במציאות: למרות שאוכלוסיית מבקשי המקלט נמצאת בישראל כבר עשור, רק בשנת 2013 הממשלה התירה להם להגיש בקשת מקלט. נכון להיום, כ-15,400 אריתראים וסודנים הגישו בקשות מקלט. 6,600 מתוכם נענו בשלילה ו-8,800 עדיין מחכים. במשך שנים, רשות האוכלוסין הערימה קשיים בלתי נסבלים על אלה שניסו להגיש בקשה, מה שגרם לירידה במספר המבקשים. אגב, רק עשרה אריתראים וסודני אחד – 11 איש בסך הכל – קיבלו מעמד פליט בישראל מתוך כל אוכלוסיית מבקשי המקלט, כלומר פחות מחצי אחוז. לשם השוואה, מבין מבקשי המקלט באירופה, 87% מהאריתראים ו-63% מהסודנים זוכים למעמד פליט.

טעות מס' 4: "הם מסתנני עבודה ובית המשפט קבע שהם מסתנני עבודה"

במציאות: בית המשפט העליון לא קבע כי מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן הם מסתננים אלא הסכים להשתמש במינוח שקבעה הממשלה, כיוון ש"הבחירות הרטוריות של המחוקק אינן עומדות לביקורתנו". בנוסף, יש לציין כי המונח "מסתנן" מתאר רק את אופן ההגעה של מבקשי המקלט ארצה – דרך הגבול המצרי, שהיה פרוץ בשעתו – ולא נוגע כלל למעמד הפליטות.

טעות מס' 5: "עד לרגע זה כל מסתנני העבודה שנמצאים בארץ יש להם רישיון לעבוד. הם עובדים כולם. נתנו להם לעבוד... אירחנו אותם פה, נתנו להם בריאות".

במציאות: רובם המוחץ של מבקשי המקלט אינם בעלי רישיון עבודה. לפי חוק אסור למבקשי המקלט לעבוד, אלא שהמדינה אינה אוכפת איסור זה כלפי מי שמחזיק באשרת שהייה בתוקף. בנושא הבריאות, השר דרעי שוב טועה: מבקשי המקלט אינם זכאים לביטוח בריאות ממלכתי, ושירותי בריאות ככלל אינם נגישים להם. הם נאלצים להסתפק ביוזמות פרטיות ומרפאות שמופעלות על ידי ארגוני זכויות אדם.

שקר מס' 6: "כל אחד יוצא למדינה בטוחה עם אלפי דולרים ביד, עם מקום, עם אשרה, עם אישור עבודה. הם חוזרים למקום הטבעי שלהם".

במציאות: עדויות שהגיעו ממבקשי מקלט שעזבו את ישראל במסגרת תוכנית "עזיבה מרצון", המונהגת כיום, מגלות כי התמונה לא יכולה להיות יותר רחוקה מכפי שדרעי מתאר: בהגיעם לרואנדה גילו המגורשים שאין להם כלל זכויות מוסדרות במדינה ולא אשרת שהייה, סכום הכסף שהם קיבלו ממדינת ישראל נלקח מהם והם מגורשים בשנית. בהמשך, כאשר הם מנסים להגר שוב, הם עשויים להיכלא באוגנדה, לסבול מאלימות וסחיטה בסודן, להימכר לעבדות בלוב ואף להירצח. מבקשי מקלט שיצאו בעבר מישראל במסגרת "עזיבה מרצון" הצהירו כי היו מעדיפים להיכלא בישראל בדיעבד.

שקר מס' 7: "אי אפשר [להכניס 35 אלף מבקשי מקלט] למדינה כל כך קטנה בשטח כל כך קטן".

במציאות: בישראל נמצאים כיום כ-87 אלף עובדים זרים חוקיים, שהמדינה אישרה ולעיתים אף יזמה את הבאתם לארץ, שלפי החוק והסכמים עם מדינות אחרות עוזבים את ישראל עם פקיעת האשרה שלהם. בנוסף אליהם נמצאים בארץ עוד 74 אלף תיירים ללא אשרה בתוקף – במילים אחרות, מסתננים שאינם אריתראיים או סודניים – וכ-18,500 עובדים זרים בלתי חוקיים. כלומר, לפי השר דרעי, את 87 אלף הזרים החוקיים ו-92 אלף הזרים הבלתי חוקיים שחיים בישראל – 166 אלף בני אדם בסך הכל – אין בעיה להכניס למדינתנו הקטנה, אבל 35 אלף מבקשי המקלט – שכמובן יכולים להחליף את העובדים הזרים החוקיים – מהווים עול בלתי נסבל על יתר האוכלוסייה. דרעי אמנם טען שהוא פועל נמרצות נגד יתר השוהים הבלתי חוקיים במדינה וכי גירש בשנה האחרונה כ-5,000 מהגרים ממזרח אירופה, אך דו"חות של רשות ההגירה והאוכלוסין מראים שמספרם של אלה כמעט לא משתנה משנה לשנה. האם ייתכן שפעולות הממשלה נגועות בשמץ של פופוליזם, או, חלילה, גזענות?

להאזנה לראיון עם השר דרעי אצל רינו צרור בגל"צ: http://bit.ly/2G7hapJ

לקריאה נוספת על הטעויות של דרעי ב"הארץ": http://bit.ly/2DyOhB9

לקריאה נוספת על בעיית מבקשי המקלט: http://bit.ly/2n8s7Q9

על התלאות שיעברו מבקשי המקלט אחרי הגירוש: http://bit.ly/2BhpjW5