12 שנים אחרי, קבלו תריסר עובדות על ההתנתקות



1. את ההתנתקות ביצעה ממשלת ליכוד, לא ממשלת שמאל - באוגוסט 2005 פינה ראש הממשלה ויו"ר הליכוד דאז אריאל שרון באופן חד-צדדי את תושבי ההתנחלויות ברצועת עזה, וכוחות צה"ל נסוגו ממנה באופן מוחלט. רוב סיעת הליכוד הצביע בעד התוכנית. 

2. בניגוד לטענה הפופולרית של הימין, ההתנתקות היא לא זו שהביאה את הרקטות - הטילים התחילו בכלל ארבע שנים קודם; ירי הרקטות ופצצות המרגמה מעזה החל כבר ב-2001, והשיפור ביכולות השיגור של ארגוני הטרור החל עוד לפני ההתנתקות. הירי מאפשר לארגוני הטרור לאיים על העורף הישראלי, אך חומרתו פחתה משמעותית הודות לפיתוח מערכת "כיפת ברזל", והוא אינו גובה את המחיר בנפש ששילמה ישראל על הנוכחות בעזה. 

3. למרות התגייסות הימין המתנחלי לקמפיין הגדול בתולדותיו נגד ההתנתקות, ולמרות איומי הימין הקיצוני כי לא יתנו להתנתקות לעבור בשקט - הנסיגה זכתה לתמיכת רוב גדול בציבור הישראלי והסתיימה תוך שבועות בודדים.

4. גם שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, הצביע בעד ההתנתקות - למרות שטען לאחר מכן כי היה ממתנגדי המהלך. עוד תומכת נלהבת של ההתנתקות היתה מירי רגב, שדיבררה אותה בתפקידה כדוברת צה"ל. 

5. רוב מחנה השמאל אמנם תמך בהתנתקות, אבל גם מתח ביקורת על כך שהמהלך נעשה באופן חד-צדדי - מהלך שחיזק מאוד את חמאס. עמדת מחנה השמאל היתה שעדיף לבצע את המהלך בתיאום עם ההנהגה הפלסטינית - כשלב לקראת הסכם כולל. מאחורי התפישה הזאת עמדה ההכרה כי התקדמות מדינית היא חיונית ביותר (כפי שהוכח גם ביחסים עם מצרים), ועל כן פינוי עזה חייב להיות כרוך בהתקדמות אל עבר פתרון שתי המדינות. 

6. בניגוד לטענות מתנגדי המהלך, שיעור הנפגעים מטרור שמקורו בעזה ירד מאז ההתנתקות - מתחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 עד השלמת הנסיגה הצבאית מהרצועה בספטמבר 2005, כלומר לאורך חמש שנים, נהרגו באירועי טרור שמוצאם ברצועה 162 בני אדם. בעשור העוקב - תקופה כפולה באורכה - נהרגו מטרור שמוצאו בעזה 140 בני אדם, 73 מהם ב”צוק איתן“. בשורה התחתונה: בחמש שנים שלפני ההתנתקות נהרגו יותר ישראלים ממה שנהרגו בעשר שנים לאחר מכן. 

7. גם בכירי מערכת הביטחון וגם רוב שרי ממשלת נתניהו לא חושבים לרגע לחזור ליישב ישראלים ברצועת עזה - לפי הערכות מומחי בטחון, המציאות המדינית-ביטחונית בישראל השתפרה בעקבות הנסיגה מעזה. ההיערכות מחדש סביב הרצועה – ובפרט פינוי הנוכחות האזרחית ממנה – שיפרה בצורה מובהקת את המאזן האסטרטגי משום שבשנים שקדמו להתנתקות הפכו ההתנחלויות ברצועת עזה לסכנה מתמדת לחיי אדם ולנטל כלכלי כבד על מדינת ישראל. הנוכחות האזרחית ברצועה הקשתה על היכולת המבצעית של צה"ל. אין כל ראיה כי הנוכחות צבאית ישראלית ברצועה הייתה מבטלת את הצורך במבצעים גדולים, שכן גם לפני ההתנתקות ישראל לא פעלה בשגרה בעומק הערים הפלסטיניות, וכל פעילות בעומק השטח הייתה מחייבת יציאה למבצע ממילא.

8. ההתנתקות שיפרה משמעותית את מעמדה הבינלאומי של ישראל - בין היתר השיבו ירדן ומצרים את שגריריהן לישראל, ישראל אף זכתה ללגיטימציה בינלאומית במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ואף ל"מכתב הערבויות" מנשיא ארה"ב אז, ג'ורג' בוש, שעיגן את האינטרס הישראלי במו"מ עם הפלסטינים. 

9. בניגוד לדעה הרווחת, חמאס לא השתלט על הרצועה אך ורק כתוצאה מההתנתקות - ע"פ מומחים התחזקות חמאס היא תוצאה של תהליכים שנמשכו כשני עשורים. גם לפני הנסיגה, ממשלות ישראל לא מנעו את התבססות הארגון ברצועה. ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין אמר בראיון עם סיום תפקידו: "אם נסתכל על זה לאורך השנים, אחד האנשים המרכזיים שתרמו להתחזקות חמאס זה ביבי נתניהו, עוד מהקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה". חשוב לציין כי ההתיישבות האזרחית בעזה לא תרמה דבר למניעת השתלטות חמאס, והנסיגה לא שינתה באופן משמעותי את היכולת של ישראל למנוע את מהלך ההשתלטות. 

10. על אף שפוליטיקאים אוהבים להכתיר עצמם כ"ראשונים לזהות" את איום המנהרות ב-2014, הוא היה מוכר עוד ב-2004 - המנהרות ברצועה שימשו ארגוני טרור לביצוע פיגועים עוד לפני ההתנתקות, וכבר ב-2004 הן הוגדרו על-ידי צה"ל כאחת משתי הבעיות המבצעיות החמורות ביותר באזור. 

11. רבים שוכחים שתוכנית ההתנתקות כללה בנוסף לעזה גם פינוי יישובים מבודדים בצפון השומרון שהוכתר כהצלחה - בעקבות הפינוי נותרה כל גזרת ג'נין נטולת התיישבות אזרחית ישראלית. התוצאה היא שבצפון השומרון הנוכחות הצבאית קיימת, אבל הנוכחות האזרחית לא. ג'נין, שהיתה "בירת הטרור" בשיא האינתיפאדה השנייה, היא היום עיר ושלווה יחסית. מגזרתה כבר כמעט שלא יוצאים מפגעים, גם בזמן גלי טרור, כולל זה האחרון. התושבים הפלסטינים בגזרת ג'נין בכל האזורים — איי, בי וסי — מקיימים שגרת חיים, הכוללת בעקבות מהלך ההתנתקות חיכוך מועט יחסית עם היבטים שונים של השליטה הצבאית הישראלית. 

12. נכון למארס 2017, הוציאה המדינה 8.1 מיליארדי שקלים על תוכנית ההתנתקות - 4.9 מיליארדים מהם הושקעו בתשתיות למפונים ובפיצויים שניתנו להם. בכל משפחה הושקעו בממוצע מעל מיליון וחצי שקלים. 12 שנים חלפו ולמרות שהוקמו שתי מינהלות מיוחדות, ע"פ ועד מתיישבי גוש קטיף עדיין כ-160 משפחות שגרו בגוש ופונו במסגרת התוכנית ממשיכות להתגורר בקראווילות בדיור זמני.



(*) להרחבה קראו את מחקרו של אבישי בן ששון גורדיס "המאזן האסטרטגי של הנסיגה הישראלית מרצועת עזה"http://bit.ly/2bhtoxM

(*) מקורות נוספים: עינת וילף ושני מור ב"הארץ":http://bit.ly/2i2uTGa ■ יובל דיסקין ל"ידיעות אחרונות":http://bit.ly/2w9Cw3b ■ יהונתן בניה ב-Ynet:http://bit.ly/2uX4F9y ■ שמעון שמיר ב"הארץ":http://bit.ly/2uKDuzm ■ חיים לוינסון ב"הארץ":http://bit.ly/2uXMQaa ■ ד"ר אסף שרון באתר מולד:http://bit.ly/1xTTybT