ההתנחלויות פוגעות בביטחון הלאומי


בניגוד לטענות הימין כי ההתנחלויות משמשות בתור "השכפ"ץ של גוש דן", בקרב בכירי מערכת הביטחון קיימת הסכמה ברורה: לא רק שההתיישבות האזרחית בשטחים אינה תורמת לביטחון, בפעול היא מהווה נטל ביטחוני כבד על מדינת ישראל

"התנחלויות נגד טילים", "בעתניאל סופגים, ובגלל זה בגוש דן לא סופגים", "ההתנחלויות הן השכפ"צ של ישראל": כבר שנים שבנט, סמוטריץ' וחבריהם בימין המתנחלי עושים כמיטב יכולתם לקבע בתודעה הלאומית את המיתוס שההתנחלויות תורמות לביטחון הלאומי. בימין כבר הבינו מזמן כי המפתח לשמירה על מפעל ההתנחלויות טמון בהשרשת התפישה שהן רכיב הכרחי במעטפת ההגנה של ישראל, ובטשטוש ההבדלים בין הנוכחות הצבאית לנוכחות האזרחית בגדה המערבית.

מעטים מעזים לערער על הטענה הזו בפומבי, אך מעולם לא התקיים דיון רציני ואחראי בשאלה האם ההתנחלויות באמת תורמות לביטחון. חוקרי מולד החליטו לבדוק את הסוגיה ויצאו לשאול מומחי ביטחון ואסטרטגיה, בהם שני רמטכ"לים לשעבר ושלושה אלופים בצה"ל. מדובר באנשים שהקדישו את חייהם לשירות המדינה, ואין ספק קל שבקלים במחויבותם העליונה לביטחון ישראל.

המסקנה ברורה: לא רק שההתנחלויות לא תורמות לביטחון הלאומי - הן גם מהוות נטל ביטחוני כבד על מדינת ישראל.

*** הרמטכ"ל לשעבר, אהוד ברק: "רוב מוחלט מבין אנשי הביטחון של ישראל, בצה"ל, בשב״כ ובמשטרה סבור כי ישראל תהיה בטוחה יותר וניתנת להגנה באופן יעיל יותר, במידה שיימתח בתוך ארץ ישראל היקרה כל כך לכולנו 'קו מפריד'...  הערכת גורמי הביטחון היא כי באשר לטרור מתוך אוכלוסייה אזרחית — קל יותר להיאבק בו מאחורי 'קו מפריד' מוגדר, תוך שמירת חופש פעולה מעבר לו, מאשר בתוך ערבוב מלא של אוכלוסיות. הערבוב האינטימי מקשה על השגת המודיעין ועל היכולת להגיב לפני שיש קורבנות"***

לאחר חקירת הנושא וקיום שעות של ראיונות עם בכירי בטחון עולות שש סיבות שגורמות לכך שבפועל ההתנחלויות מקשות ומפריעות לספק ביטחון לישראל:

1. ההתנחלויות מאריכות את קו ההגנה שלאורכו צה"ל צריך להיפרש פי חמישה- קו ההגנה בגדה המערבית מורכב מגדר ההפרדה, צירי תנועה סביב ההתנחלויות, צירי תנועה המובילים להתנחלויות וליווי מתנחלים בשטח שמחוץ ליישובים. ככל שקו ההגנה ארוך יותר, נדרשים מאמצים רבים יותר כדי להגן עליו ומתרבות נקודות החיכוך שהאויב עלול לנצל כדי לפגוע בחיילים ובאזרחים.

2. היקף הכוחות שצה"ל נדרש להציב בגדה גדול יותר מזה שמוקדש להגנה על שאר החזיתות גם יחד- ועומד על  יותר ממחצית מכלל הכוח הלוחם של צה"ל. היערכות צה"ל בשטחים מתבססת על שבע חטיבות מרחביות שמפעילות גדודים קרביים המסופחים אליהן (סדיר ומילואים). בנוסף פועלים בשטח שב"כ, מג"ב, משטרת ישראל, חיל האוויר ויחידות מיוחדות. המשימות שמוטלות על כוחות הביטחון כוללות, בין היתר, אבטחת התנחלויות ומאחזים בלתי־חוקיים, אבטחת צירי תנועה, ליווי מתנחלים בשטחים שמחוץ ליישובים, הגנה על מתפללים ושמירה על רכוש פלסטיני מפני פעולות "תג מחיר".

*** אלוף (מיל') גדי שמני: "אם אין התנחלויות, אין הצדקה לצה"ל להיות שם (בגדה)... אם היו פחות מתיישבים יהודים בתוך השטח, הייתה פחות סיבה לצה"ל להיות בתוך מרכזי אוכלוסייה"***

3. 80% מכוחות צה"ל בשטחים עסוקים בהגנה על ההתנחלויות- 20% הנותרים מתמקדים בהגנה על מדינת ישראל בגבולות 67'.  את רוב המשאבים שלו משקיע צה"ל בהגנה שוטפת על כ־80 אלף הישראלים החיים בכ־70 ההתנחלויות שנמצאות מצדה המזרחי של הגדר. נוסף על כך, צה"ל נדרש להגן על למעלה מ-90 מאחזים בלתי־חוקיים – רבים מהם ממוקמים בנקודות רגישות ביותר מבחינה ביטחונית – שבהם מתגוררים כ־7,000 ישראלים נוספים.

4. על אף התועלת הביטחונית המוכחת של גדר ההפרדה, הנהגת המתנחלים מונעת את השלמתה- 15 שנים אחרי שהחלה בנייתה, 40% מהגדר טרם הושלמו. בגוש עציון, דרום הר חברון ומעלה אדומים יש פרצות גדולות שמנוצלות על ידי גורמי טרור ופשיעה כדי לחדור לישראל. הסיבה לחורים בגדר  היא שהנהגת הימין המתנחלי מתנגדת לסגירת הגדר באזורים מסוימים כדי להקל את החיבור של חלק מההתנחלויות לתוך ישראל.

5. יחידות קרביות עסוקות בפעילות מבצעית בשטחים במקום להקדיש את הזמן לאימונים- עד 2002 יחידות קרביות היו מחלקות את הזמן שווה בשווה בין אימונים לתעסוקה מבצעית, אבל מאז הופר האיזון, וכעת שלושת רבעי שנה מוקצים לפעילות מבצעית – שמחציתה מבוצעת בשטחים. כל התנחלות שצה"ל נדרש להגן עליה כובלת כוחות למשימות אבטחה, שהן בעלות אופי שיטורי ולא צבאי, במקום לעסוק בשיפור הכשירות המבצעית ובהכנה לשעת חירום.

6. כוחות הביטחון נאלצים להתמודד עם טרטור הצבא על ידי נוער גבעות ותג מחיר- המטרה של שיטת תג מחיר, הכולל מעשי אלימות וטרור נגד כוחות הביטחון ונגד פלסטינים, היא להרתיע את הדרג המדיני מפינוי התנחלויות ומאחזים בלתי־חוקיים. גם בפינויי מאחזים נפצעים חיילים ושוטרים ונזק נגרם לציוד צבאי כמעט בכל פינוי של מאחז. אגב, התופעה לא צמחה ספונטנית בקרב חבורות בלתי־ממושמעות של בני־נוער. להפך: היא נהגתה, ובשנים הראשונות אף נוהלה, מלב־לבו של הממסד המתנחלי – הרשויות המקומיות בשטחים במטרה ברורה: כל פינוי יובל להצתת הגזרה במטרה להתיש ולטרטר את כוחות צה"ל, ולאיים על הדרג המדיני.

***סגן הרמטכ"ל לשעבר, משה קפלינסקי: "התפיסה שההתיישבות משרתת ביטחון היא אנכרוניסטית ונכונה לתקופה שלפני הקמת המדינה... בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה לא הייתה לנו את הטכנולוגיה שעומדת לרשותנו היום כדי להשיג ביטחון. מדינה שמפעילה בכל רגע נתון שלושה לוויינים, את 8200 ועוד יחידות מודיעין רבות – זה שיושבים במעלה כזה או במורד אחר לא משפיע כהוא־זה על היכולת הביטחונית שלנו, לא על התרעה ולא על הרתעה"***

לסיכום, המחקר ומומחי הביטחון קובעים באופן ברור: לא רק שההתנחלויות לא מסייעות לצה"ל להילחם בטרור - הן אף פוגעות במאמץ הצבאי וכך פוגעות ביכולת של מערכת הביטחון להגן על כולנו.



לקריאת המחקר המלא לחצו כאן