בואו לא נתבלבל


מה עושה שר כלכלה שמסיים קדנציה עם מעט מאוד הישגים בתחום שהכי מעסיק את הישראלים - יוקר המחיה? מכירת חיסול של האמת. המדריך המלא לפיצוח ספין ירידת מחירי המזון של נפתלי בנט

יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, הגיע לבחירות כשיש לו מעט מאוד הישגים להציג אחרי שנתיים כשר הכלכלה. מה עושים? מעוותים את המציאות: מתגאים במעונות היום שהקמת עבור מעמד הביניים (בלי להזכיר ש-100% מהם נבנו במועצה האזורית שומרון), מתפארים בהעלאת השכר לעובדי הניקיון והשמירה (למרות שההסכם נחתם בכלל ב-2013) ומנפנפים בחיוב העסקת נכים (אף שמאחורי המהלך עומדים בכלל ההסתדרות וארגוני המעסיקים). איך מתייחסים לנושא שהכי מעסיק את הציבור הישראלי, יוקר המחיה, כשאין לך הישגים ממשיים בו? פשוט משקרים.

אחד המשפטים שחוזרים על עצמם שוב ושוב בתעמולת הבחירות של "הבית היהודי" הוא "אחרי עשר שנים של עליות מחירים במזון, הורדנו את המחירים ב-5% בשנה האחרונה". בנט מקפיד לחזור עליו בכל הופעה תקשורתית שלו. המציאות, כאמור, שונה לחלוטין.

מחירי המזון לא ירדו ב-5%. בנט מצטט, משום מה, את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לתת תוקף לנתון שלו. הבעיה היא שאף אחד לא מכיר נתון כזה. לפי הלמ"ס, מחירי המזון ירדו ב-3.2%. על-פי מדדים אחרים, מדובר בירידה צנועה עוד יותר.

הסיבה לירידה אינה חיובית ואינה תוצאה של מדיניות ממשלתית. בנט, בעצם, סומך על חוסר הידיעה של האזרחים ומציג את הכישלון של הממשלה כאילו היה הצלחה. הירידה במחירי המזון, חשוב להבין, לא נובעת מפעולה ממשלתית חכמה ונועזת, אלא דווקא מההידרדרות המתמשכת במצב הכלכלי של האזרחים. אחרי שתי העלאות מע"מ, זינוק בתשלומי ההורים, שחיקה נוספת בתקציבי הבריאות והרווחה, עלייה במחירי הדיור וייקור נוסף בארנונה - נותרה לישראלי הממוצע פחות הכנסה פנויה, ומכאן שאנשים פשוט קנו פחות. במלים אחרות, לא נשאר להם מספיק כסף לקנות אותה כמות של אוכל.

מה שקרה זה שב-2013 הישראלים רכשו 1.9% פחות מוצרים מב-2012, ולכן רשתות השיווק החליטו לפתוח את 2014 בהורדות מחירים ובמבצעים זמניים. יצרני המזון, מצדם, שיתפו פעולה עם הרשתות כי גם הם ספגו נזק מהירידה בצריכה, ולכן הגדילו את כמות המבצעים וההנחות, בין היתר, גם בזכות הירידה במחירים של סחורות רבות בעולם בשנה האחרונה, כמו סוכר, תירס, סויה וחיטה. גם זה לא ממש עזר, והישראלים קנו 0.6% פחות ב-2014 בהשוואה לשנה שקדמה לה. אגב, המחירים עדיין גבוהים ב-2% ממצבם ב-2011, עם פרוץ המחאה החברתית. בקיצור, כישלון מתמשך.

אף אחד מהצעדים של הממשלה לא נכנס בכלל לתוקף. בפוסט הזחוח של בנט מפברואר סיפר שר הכלכלה בגאווה כיצד הוריד את מחירי המזון. בנט שכח, משום מה, לציין כי המהלכים שנקטה הממשלה בתחום כלל לא נכנסו לתוקף עדיין. מכאן שאפילו אם מדובר בצעדים חיוביים ומועילים - וגם זה מוטל בספק - הם בוודאי לא השפיעו על רמת המחירים ב-2014.

כך, למשל, בנט מתגאה בחוק המזון, אלא שהחוק הזה נכנס לתוקף רק לפני חודשיים, בינואר 2015. פרסום המחירים באינטרנט, עוד צעד שבנט מתגאה בו, יקרה רק במאי 2015. בהמשך מציין יו"ר הבית היהודי גם את רפורמת הפטור החקלאי, אבל גם היא תיכנס לתוקף רק החודש. באותו אופן גם לא יצאה לדרך הגדלת הייבוא שבה מתרברב שר הכלכלה ("רפורמת הקורנפלקס"), שמאחוריה עומדים בעיקר משרד הבריאות ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.

בקיצור, המחירים לא ירדו בשיעור שבנט טוען, אף אחד מהצעדים שבהם הוא מתגאה עוד לא נכנס לתוקף והסיבה העיקרית לכך שהייתה ירידת מחירים מינורית היא שהממשלה נכשלה בטיפול ביוקר המחיה. בנט לקח את המצוקה החברתית של אזרחי ישראל והפך אותה לתעמולה. על-פי אותו קו מחשבה מעוות, אולי פשוט כדאי להקפיץ עוד יותר את מחירי הדיור, להוציא אנשים ממעגל התעסוקה ולהעלות מסים? אין ספק שאחרי כמה חודשים של עלייה משמעותית בשיעורי העוני נחזה גם בצניחת מחירים דרמטית.