מאחורי הקלעים של השתולים


מתייצב לצד טייקוני הגז, מנהל מסע הכפשה נגד המחאה החברתית, מייעץ למתנחלים לרמות את הציבור ומתמחה בסימון ובהוקעה של "בוגדים" ו"אוייבי הציבור". הכירו את משה קלוגהפט, האיש שהמציא את בנט ועומד מאחורי קמפיין "השתולים"

השבוע שוב מנהלים "אם תרצו", שרי ממשלה וחברי הבית היהודי והליכוד קמפיין קולני ומכפיש בנושא המרכזי שמטריד את הציבור בישראל – לא דיור, לא כלכלה, לא ביטחון – אלא ארגון "שוברים שתיקה". מאחורי הקמפיין הזה עומד יועצו הפוליטי הבכיר של נפתלי בנט, משה קלוגהפט: רב-אמן של השמצה ושל רמיית הציבור, שלא בוחל בשום אמצעי כדי לשרת את הטייקונים, שרי הימין או מנהיגי המתנחלים, גם כשהדבר נוגד בבירור את האינטרסים של אזרחי ישראל. קלוגהפט אוהב במיוחד לנהל קמפיינים שמטרתם לעורר פחד בקרב הציבור מפני סיכונים ביטחוניים ומפני בוגדים מדומיינים. וכך, למרבה האירוניה, האיש שחתום על הסלוגנים המסוכרים "כולנו אחים" ו"אוהבים את ישראל", אחראי לכמה ממהלכי הפצת השנאה הבולטים ביותר שנעשו כאן. והשבוע: "השתולים".

מי שלא מכיר את תבנית הפעולה של קלוגהפט, מקורבו של נפתלי בנט, הופתע אולי מרמת ההכפשה וההסתה משולחת הרסן. כך, למשל, רבים נדהמו מהסרטון של "אם תרצו" אשר מציג את חברי "שוברים שתיקה", חיילים קרביים משוחררים שמעידים על חוויותיהם בצה"ל, בתור אויבי המדינה, סייענים של טרוריסטים ובוגדים. לפני שנה, התדהמה הגיעה לאחר שסרטון רשמי של "הבית היהודי" השווה בין פרופ' יוסי יונה למחבל של חמאס. אבל מי שמכיר את החבורה שמקיפה את בנט יכול היה לזהות בקלות את טביעות האצבע של משה קלוגהפט, האסטרטג של המפלגה והאיש שהמציא את נפתלי בנט ואיילת שקד: הפעלת טוקבקיסטים מאורגנים, ניצול ציני של הציונות, אדישות מוחלטת למצוקות חברתיות והשמצות פרועות של יריבים פוליטיים. כך פועל מי ששירת את נתניהו והטייקונים, ובשנים האחרונות בונה את מפלגת הבית היהודי וראשיה.

עד כמה קרוב קלוגהפט לבנט? כיועצו הבכיר וחברו הטוב, קלוגהפט מלווה את בנט שנים, מאז שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע. הוא זה שהריץ את בנט לראשות מפלגת הבית היהודי, וניהל את הקמפיינים בשתי מערכות הבחירות האחרונות של המפלגה. והאם זה השתלם לו? בהחלט. מעבר לתשלום עבור קמפיין הפריימריס של בנט וקמפיין הבחירות של הבית היהודי, נחשף לפני שלושה חודשים כי שבנט העביר לקלוגהפט קמפיין על סך מיליון שקל מתקציב משרד החינוך, ואף הפקיד אותו על תוכנית הדגל של המשרד. על-פי מסמך נוקב שפרסם מבקר המדינה, זה לא המקרה היחיד: בנט, מסתבר, העביר לקלוגהפט סכומים עלומים נוספים, מכספי תרומות של הבית היהודי, בניגוד לחוק.

אז מי האיש שהמציא את בנט ועוסק בסימון בוגדים?

בתחילת שנות העשרים לחייו עבד קלוגהפט כדובר התאחדות הסטודנטים וכעוזר פרלמנטרי בכנסת. לאחר מכן החל לשמש יועץ תקשורת למאבקים ציבוריים. אחד המאבקים הראשונים שניהל מאחורי הקלעים היה מאבק המילואימניקים אחרי מלחמת לבנון השנייה.

עשרות אלפי אזרחים השתתפו בגל המחאה בעקבות מחדלי ממשלת אולמרט. קלוגהפט, מצדו, לא חשש לנצל את כאבם וזעמם של המילואימניקים שחזרו מהמלחמה ושל המשפחות השכולות שיקיריהן נפלו בקרב: בזמן שהוא מנהל עבורם את המערכה התקשורתית, קיבל באופן שוטף הנחיות מלשכת יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, שבה עבדו באותו זמן נפתלי בנט ואיילת שקד. המטרה הייתה אחת ויחידה: להפיל את ממשלת אולמרט במסווה של מאבק "לא פוליטי", המאגד מילואימניקים מימין ומשמאל. בפועל, כפי שנחשף בתחקיר "ידיעות אחרונות", לשכת נתניהו העבירה למנגנון הניהול של המחאה לא רק הנחיות אלא גם תרומות של כספים זרים מחו"ל.

המילואימניקים, שחשבו כי הם פשוט נלחמים על דמותה של המדינה, לא ידעו שמנצלים אותם לצרכים פוליטיים. או כפי שהגדיר זאת מקורב ללשכת נתניהו: "השפענו על השימוש בכספים הזרים ועל האסטרטגיה של המאבק. כל זה, כשלמילואימניקים בכלל אין מושג מי עומד מאחורי הדברים".

לאחר מכן ייעץ קלוגהפט ל"אם תרצו", ארגון שבית המשפט הגדיר כבעל "קווי דמיון לפשיזם". תחת ניצוחו התקשורתי ניהלה התנועה קמפיין השמצה אגרסיבי נגד הקרן החדשה לישראל, שנועד לעורר היסטריה בקרב הציבור מפני "סוכנים זרים" שפועלים בלב-לבה של החברה הישראלית. הקמפיין התאפיין במעט מאוד עובדות ובהרבה מאוד האשמות לא מבוססות וגימיקים תקשורתיים פרובוקטיביים. בשיא הקמפיין הופיעו בעיתונות מודעות ענק של יו"ר הקרן, נעמי חזן, כשקרן של קרנף מתנוססת על מצחה.

במקביל, רדפה "אם תרצו" אקדמאים ועיתונאים בעלי השקפה פוליטית שמאלית. חלק גדול ממימון התנועה הגיע, אגב, מתורמים זרים. וכך, בזמן שראשי "אם תרצו" תוקפים עמותות שמאל על מקורות המימון שלהן, הם קיבלו בשמחה יותר מ-700 אלף שקל מג'ון הייגי, מטיף אוונגליסטי אמריקאי שטוען כי "היטלר מילא את רצון האלוהים". בתנועה ניסו להסתיר את פרטי התרומות שקיבלו, אבל בסופו של דבר נאלצו לחשוף אותן עקב איום בפירוק מצד רשם העמותות. גם ב"אם תרצו" לא חשש קלוגהפט לרמות את הציבור. הוא הציג את הארגון כתנועת מרכז לא-פוליטית, ו"אם תרצו" אף איימו בתביעה על ויקיפדיה לאחר שנכתב באתר כי הם מזוהים עם הימין. יו"ר התנועה, רונן שובל, הוא חבר ברשימת "הבית היהודי".

בצד של הטייקונים

ב-2010 הוביל קלוגהפט את הקמפיין נגד חלוקת רווחי הגז לציבור הישראלי ונגד ועדת ששינסקי. הוועדה המליצה להעלות משמעותית את שיעור התמלוגים, כך שאזרחי ישראל ייהנו מרווחים בגובה 125 מיליארד דולר ב-25 השנים הבאות, ואלה יופנו באופן למימון מערכות החינוך והרווחה. מנגד, בצדו השני של המתרס, עמדו חברות הגז הבינלאומיות והשותף המקומי שלהן, יצחק תשובה, שניסו לסכל בכל מחיר את אימוץ המסקנות. כאן נכנס קלוגהפט לתמונה.

יום בהיר אחד הופיע בזירה הציבורית גוף חדש, בעל כיסים עמוקים מאוד, בשם "הפורום למען ארץ ישראל". קלוגהפט שימש כדובר שלו. מדובר בתא סטודנטים קטן מבר-אילן שקיבל יום אחד, באורח פלא, תקציב של מיליוני שקלים לניהול קמפיין ציבורי נגד ששינסקי. הפורום המסתורי פתח במתקפה פרועה על הוועדה ועל העומד בראשה. כפי שאתם כבר יכולים לנחש בעצמכם, טיעוני הפורום לא התמקדו בכלכלה - למרות שזו הייתה, בראש ובראשונה, שאלה כלכלית - אלא בהפחדה היסטרית שנועדה להסיט את תשומת לבו של הציבור מהשאלות המהותיות שעל הפרק.

כך, למשל, קנה הפורום בשני מיליון שקל מודעות בעיתונים שהציגו את הפעילים המרכזיים של מאבק הגז כמריונטות שמופעלות בחשאי על-ידי "השמאל הקיצוני". הפעילים החברתיים הואשמו בכך שהם רוצים "לסכן את עצמאותה הכלכלית של המדינה". קלוגהפט ואנשיו קבעו - על סמך אפס ראיות עובדתיות - שמאחורי המאבק כולו עומדת - כן, עוד פעם - הקרן החדשה לישראל ש"לוחמת למען הגז הערבי". טענתם המופרכת הייתה שהקרן מעוניינת כי אזרחי ישראל יקבלו תמלוגים גבוהים, כדי שמדינות ערב ייהנו מיתרון בשוק הגז הבינלאומי.

במקביל, טענו קלוגהפט ושותפיו שפרופ' איתן ששינסקי עצמו מושחת ושהוא פועל תוך ניגוד עניינים. הטענות התגלגלו לפתחו של בית המשפט העליון. השופט גרוניס הגדיר אותן חד-משמעית כ"הכפשה", ובפסק הדין אף נקבע כי יש לפצות את ששינסקי כספית מאחר שאלה "טענות-שווא המועלות בראש חוצות". לאורך הקמפיין כולו, אגב, סירב קלוגהפט לחשוף מהם מקורות המימון הנדיבים שאפשרו לו להתייצב לצדם של הטייקונים ונגד האינטרסים של אזרחי ישראל. כל מה שהסכימו נציגי הפורום המסתורי לגלות על התורמים הוא שמדובר ב"חובבי ציון".

תוך זמן קצר הייתה לקלוגהפט הזדמנות נוספת להדגים מה רב המרחק בין מה שמעסיק אותו לבין הנושאים שמטרידים באמת את אזרחי ישראל - פערים חברתיים, למשל, שחיתות או רווחה. במהלך המחאה החברתית הגדולה של קיץ 2011 קלוגהפט התייצב שוב מול הרוב המכריע של הציבור, כשייעץ לארגון שעסק בהכפשת המחאה ומוביליה. מדובר ב"ישראל שלי", הזרוע האינטרנטית של מועצת יש"ע. בראש הארגון עמדה באותה עת איילת שקד, פעילת ימין צעירה שפרשה זה עתה מלשכת נתניהו. בראש מועצת יש"ע עמד נפתלי בנט, שפרש אף הוא מעבודה באותה לשכה. "ישראל שלי" השקיע מאמצים רבים לאורך הקיץ ההוא במאבק במחאה, מבלי שראשיו טורחים לציין שהארגון שלהם הוא זרוע של מועצת יש"ע.

"מי עומד מאחורי מחאת האוהלים ה'ספונטנית'? הקרן החדשה לישראל", כתבה שקד לפעילי "ישראל שלי" ביולי 2011, והפצירה: "הפיצו, שתפו, על-מנת שהציבור בישראל לא יתבלבל". בפועל, הקרן החדשה לא הייתה מעורבת כמעט במחאה - אבל ממתי קלוגהפט מתעניין בעובדות? מאותו רגע ואילך שטפו באורח פלא את הרשת אלפי טוקבקים שתקפו את המחאה והאשימו את המפגינים בדיוק באותם מסרים שהכתיבו ב"ישראל שלי". הקמת "חמ"ל טוקבקיסטים" היא, אגב, שיטה קבועה של קלוגהפט במסעי ההכפשה שהוא מנהל.

מקסימום היי-טק, מינימום יצהר

השיטה של קלוגהפט היא לא להתווכח עם הטענות של הצד השני – אלא לבצע רצח אופי של הצד השני, כדי שיאבד את הלגיטימיות שלו להשתתף בשיח הציבורי. ב-2011 סיפר קלוגהפט בסדרת שיחות עם שחר גינוסר, כתב "ידיעות אחרונות", כי "בקמפיינים יש הכפשות. זה לגיטימי. אני מתעסק במקביל בשבעה קמפיינים ובכולם יש הכפשות... תמיד מנסים להכפיש כי דברים נדבקים. בדברים האלה אנשים זורקים - וחלק נדבק". עוד הוסיף קלוגהפט: "כמי שמנהל קמפיינים כל הזמן, בכל מחאה באופן מיידי אתה מפיץ שמי שעומד מאחוריה הוא מישהו שאם יידעו שהוא מאחוריה זה יעשה לה דה-לגיטימציה. זה נכון למאבק בששינסקי, למאבק המילואימניקים וכן הלאה. זה בסדר".

בבסיס השיטה של קלוגהפט עומדת ההבנה שהציבור הרחב בישראל לא מזדהה עם התפיסה המדינית המשיחית ועם הגישה הדתית הקיצונית של הנהגת המתנחלים. לכן, כפי שנימק בראיונות, הנהגת יש"ע חייבת להסוות את טיבה האמיתי, ולהציג לציבור מוצר קל יותר לעיכול. "במשך שנים הימין לא ידע לבלף", הסביר בראיון. וכך הגיעו לעולם בנט ושקד - ימנים קיצוניים עטופים בנייר צלופן של חילוניות היי-טקיסטית חייכנית. "כדי שהציונות הדתית והימין בכלל יצליחו לחדור לציבור הם צריכים לעבור לרטוריקה הצבעונית, החילונית, אמר. זו הסיבה שכל הארגונים להם הוא מייעץ עברו משפת המתנחלים הדתית, שנשמעת הזויה וזרה ללא מעט ישראלים, לשפת ה"ציונות".

ב-2011 פרש בנט ממועצת יש"ע והחליט להיכנס, יחד עם שקד, לפוליטיקה. הם לקחו את קלוגהפט איתם. אחד המהלכים הראשונים שעשה יועץ התקשורת כשבנט החליט לרוץ לראשות "הבית היהודי" היה לטשטש כל זכר לעבר של הבוס במועצת יש"ע, ארגון שמדיף ניחוח של עסקנות סקטוריאלית. קלוגהפט יצר דף מסרים אחד לקהל הדתי-ימני ודף שני, מרוכך וחייכני, עבור חילונים ואנשי מרכז.

הטקטיקה הזאת, של פנייה לציבור החילוני בלי לחשוף את כוונותיך האמיתיות, משמשת את קלוגהפט כבר שנים ארוכות. בגיל 19 הקים פרויקט בשם "אור-אל" להכנת נערים לבר-מצווה. "קראנו לזה 'בר-מצווה לדור ההיי-טק'", סיפר בראיון. "בדלת האחורית היינו מכניסים להם גם יהדות". הפרויקט יועד ל"ציבור חילוני 'צפוני'", ובסופו, לדברי קלוגהפט, חלק מהילדים אפילו חזרו בתשובה.

על אותו מעשה רמייה הוא חוזר בשנים האחרונות בעבודה שלו עם "הבית היהודי". בחזית הרשימה הוא מבליט אנשים כמו נפתלי בנט, איילת שקד וינון מגל, ומשתדל להעלים מהציבור את ניסן סלומינסקי, אורי אריאל ואורית סטרוק. מקסימום היי-טק, מינימום יצהר. "אם אתה רוצה להציל את ארץ ישראל, אתה חייב להעיף את זה מהמצע שלך", הסביר בעבר. במלים אחרות: כלפי חוץ דבר אל כולם כאילו היו האחים שלך, אבל בפועל, תדאג רק ליהודה ושומרון. אהבת ישראל? ברור, בתנאי שכל מי שלא יסכים איתך יסומן כבוגד שצריך לחסל.