זיכרון מטווח קצר


אתמול, בנאום שנשא במהלך טקס הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין, קבע נתניהו שאבו-מאזן מסית לטרור. האמת? כדאי להקשיב לו. אם יש משהו שנתניהו מבין בו, עוד מתחילת דרכו הפוליטית, זו הסתה

"ראיתי את ההפגנה בירושלים שבה הופעתי בתמונה כאיש גסטפו. ראיתי את האלימות לפני הכנסת. ביום שישי פנה אליי יושב ראש הליכוד, בנימין נתניהו, וביקש פגישה. ראיתי את ההפגנה, ראיתי כתובות של הליכוד, זעקות 'בוגד', 'רוצח' ואמרתי 'הרי זו תהיה איוולת מצדי לשחק בצביעות של יושב ראש הליכוד. הוא ישב שם ונאם תחת תמונת הגסטפו. הוא מציע לי להיפגש? אני אינני מאמין לו" - ראש הממשלה יצחק רבין, 1.11.1995, שלושה ימים לפני הרצח

אתמול התקיים בהר הרצל טקס הזיכרון הממלכתי במלאת 19 שנה לרצח רבין. במהלך האירוע נשא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נאום ובו קבע כי "פיגוע הדריסה במזרח ירושלים הוא תוצאה ישירה של ההסתה של אבו-מאזן".

האמת? כדאי להקשיב לו. אם יש משהו שנתניהו מבין בו, עוד מתחילת דרכו הפוליטית, זו הסתה.

קיץ 1995 היה הקיץ המתוח בתולדות המדינה. מדי שבוע נערכות ברחבי הארץ הפגנות של אנשי ימין המוחים על המשא ומתן עם הפלסטינים. מיום ליום הופכות ההפגנות אלימות, ארסיות ואגרסיביות יותר ויותר. עד מהרה נחצים כל הקווים האדומים של כללי המשחק הפוליטיים בישראל - כרזות של ראש הממשלה עטוי כאפייה וקריאות "רבין רוצח", "רבין בוגד" ו"מוות לרבין" הופכות לדבר שבשגרה. שבועות ספורים לפני הרצח מדליקים מפגינים נרות "לזכרו של רבין", וכל הפגנה כוללת טקס קבוע של שריפת תמונות ראש הממשלה.

ככל שעובר הזמן, המפגינים הולכים ומתקרבים לפגיעה פיזית ברבין. חודש בלבד לפני הרצח נערכת הפגנה מחוץ לכנסת, שבסופה מנסים מאות מפגיני ימין לפרוץ לרחבה שמול המשכן. הם משליכים לפידים בוערים על השוטרים ופוגעים במכוניות של שרי הממשלה ושל ח"כים מהקואליציה. את המכונית של רבין הם הורסים כמעט לחלוטין, כשהם מטפסים על הגג שלה, רוקעים עליה ברגליים, מנפצים את הפנסים שלה וקוראים לראש הממשלה "בוגד" ו"רוצח".

באותו חודש גם נערך טקס פולסא דנורא - "מכת אש" בארמית - מול בית ראש הממשלה בירושלים. מדובר בטקס שנועד להטלת קללה. פירושו המעשי הוא תפילה לכך שהמקולל ימות במהרה. מטרת הטקס, לדברי המארגנים, הייתה  לגרום ל"הסתלקותו של רבין".    

בראש האופוזיציה עומד באותם ימים יו"ר בליכוד, ח"כ בנימין נתניהו. הוא מנהיג את ההתנגדות להסכמי אוסלו ולממשלה והופך אורח של כבוד בכל הפגנה. נתניהו לא עושה דבר כדי לעצור את השנאה המטורפת שמשתלטת במהירות על המחנה הפוליטי שבראשו הוא עומד. הוא לא נוקף אצבע כדי להרגיע את הרוחות, ובניגוד למנהיגים אחרים במחנה הימין הוא בוחר דווקא להעניק למפגינים לגיטימציה מלאה, כשהוא משתתף באינספור אירועים שבהם רבין מכונה בוגד ורוצח. במרץ 1994 צועד נתניהו בראש הפגנה נגד הממשלה. מרחק של מטרים ספורים מאחוריו נישא ארון שחור שעליו מתנוסס שמו של רבין. קצת מאחוריו מנופף אחד המפגינים בחבל תלייה. נתניהו רואה את המראות,ושומע את הקריאות - ומוביל את ההפגנה בגאון.

ההסתה מגיעה לשיאה בהפגנה בכיכר ציון ב-5 באוקטובר, קצת פחות מחודש לפני הרצח. קהל של אלפים שואג: "בדם ואש את רבין נגרש!". מתחת לבמה מפגינים שורפים תמונות של ראש הממשלה. אחרים מניפים תמונה שלו במדי אס-אס ומחוררים אותה בחפצים חדים. המילה "בוגד" מתנוססת על מאות כרזות. כשהקהל צורח "מוות לרבין!" חברי הכנסת בני בגין, דן מרידור ומיקי איתן עוזבים את המקום, מזועזעים ממראות ההסתה.

את הנאום המרכזי של הערב נושא יו"ר האופוזיציה. ממש מתחתיו פרוש שלט ענק שבו כתוב באותיות אדומות "מוות לרב המרצחים". נתניהו שואג את הנאום שלו לתוך המיקרופון, ומסביר לקהל המשולהב שממשלת רבין היא ממשלה לא לגיטימית שתביא לחיסולה של מדינת ישראל. נתניהו לוקח את הזמן. פעם אחר פעם קוטעות את דבריו קריאות "רבין בוגד! רבין רוצח!". הוא מביט בחיוך על הקהל הרב שנאסף בכיכר תחתיו. תמונות של רבין עולות באש. תוך פחות משנה ייכנס למשרד ראש הממשלה.