חתונת הכסף


הרבה לפני הסעודה המתוקשרת, הרבה לפני "ישראל היום", הרבה לפני התרומות הנדיבות - בנימין נתניהו כופף את תקנון הכנסת כדי לאפשר לפטרון הפוליטי שלו, שלדון אדלסון, לערוך מסיבת חתונה פרטית בלב בית הנבחרים הישראלי

השנה: 1991. המקום: טרקלין שאגאל של הכנסת, האולם המשמש לקבלות פנים ממלכתיות של מנהיגי מדינות. האירוע: מסיבת חתונה פרטית בהשתתפות 180 מוזמנים שהגיעו יחד לישראל במטוס פרטי. את חתן השמחה ייתכן שאתם מכירים: מיליונר אנונימי למדי מבוסטון בשם שלדון אדלסון. גם על מפיק החתונה יכול להיות ששמעתם: סגן שר החוץ, פוליטיקאי צעיר ומבטיח מהליכוד בשם בנימין נתניהו.

תקנון הכנסת אוסר על קיום אירועים פרטיים בשטח המשכן - על אחת כמה וכמה בטרקלין שאגאל, שבו נערכים אך ורק טקסים ממלכתיים וקבלות פנים לשועי עולם. אבל את בנימין נתניהו הצעיר כל הזוטות הרשמיות האלה לא ממש מעניינות - הוא נחוש לסדר לפטרון החדש והעשיר שלו מסיבת חתונה מתי שיבחר ואיפה שיבחר. סגן שר החוץ פנה ללשכת יו"ר הכנסת, סיפר על אירוע לתורמים שהוא רוצה לארגן בהשתתפות כל מיני שרים וקיבל אישור לקיום האירוע. רק לאחר מכן התברר "אירוע ההוקרה" של נתניהו כמסיבת חתונה פרטית, שהתקיימה בלב בית הנבחרים של מדינת ישראל. המסיבה הבעייתית עוררה את זעמם של ח"כים רבים. אחד מהם, ח"כ צ'רלי ביטון, אף דרש בהתרסה בעקבות האירוע לקיים את הבר-מצווה של בנו באולם שאגאל. זו הייתה מסיבת החתונה הראשונה והאחרונה בתולדות הכנסת שהתקיימה במשכן.

עוד ארבע עובדות שכדאי לדעת על שלדון אדלסון, המו"ל של "ישראל היום" והפטרון של נתניהו:

· שוחד, הלבנת הון ואיומים - שלוש חקירות פדרליות חובקות עולם. אדלסון, הבעלים של "ישראל היום" ותורם ותיק של נתניהו, עשה את הונו בעסקי ההימורים. באחרונה דורג במקום ה-12 ברשימת האנשים העשירים ביותר בארצות הברית. את ההשקעה הרצינית הראשונה שלו בנתניהו עשה אדלסון בבחירות 1996, כשהיה אחד התורמים המרכזיים לקמפיין של יו"ר הליכוד.

טייקון ההימורים חולש על אימפריית בתי קזינו המשתרעת מלאס וגאס ועד סין. רוב הכוסף הזורם היום לכיסיו מקורו בחצי האי מקאו שנשלט בפועל בידי כנופיות של המאפיה הסינית. אדלסון עצמו הסתבך, על-פי החשד, בכמה וכמה פרשות של מתן שוחד לפקידים סינים וכן בסחיטה של מי שלא הסכים לשתף פעולה עם שליחיו. נכון להיום מתנהלות נגדו שלוש חקירות פדרליות חובקות עולם בחשד למתן שוחד, הלבנת כספים בקנה מידה אסטרונומי ובאיומים.

בין היתר, אדלסון חשוד בכך שאנשיו ניסו לשחד את מושל מקאו ונציגים בבית המחוקקים המקומי. בתמורה לתנאים העסקיים הנוחים שהוא מקבל במקאו - שנמצא בשליטה סינית - פעל אדלסון באופן אישי מול בכירי הקונגרס האמריקאי כדי לרופף את הפיקוח הבינלאומי על ההפרה השיטתית של זכויות אדם בסין.

· מתנגד לסיוע למעמד הביניים ולעניים. "למה זה הוגן שאני אשלם מסים יותר מכל אדם אחר?", תהה בעבר אדלסון, שהונו האישי מוערך ב-32 מיליארד דולר. לקראת הבחירות האחרונות בארצות הברית אמר: "מה שמפחיד אותי זה שנמשיך לראות כאן כלכלה בסגנון סוציאליסטי, מהסוג שאובמה מוביל כבר ארבע שנים". הדאגה של אדלסון מפני מדיניות כלכלית שעשויה, חלילה, להיטיב גם עם אזרחיה הלא-עשירים של ארצות הברית הביאה אותו לתרום סכום שיא של 100 מיליון דולר לקמפיין הבחירות של המועמד הרפובליקני, מיט רומני. כזכור, בן טיפוחיו נתניהו התגייס אף הוא - בצעד חסר תקדים בתולדות יחסי ישראל-ארה"ב - לטובת רומני, ועורר עליו את זעמו של אובמה ושל מפלגתו.

אדלסון מתכנן להשקיע כ-100 מיליון דולר נוספים בקמפיינים של מועמדים שמרנים לקראת הבחירות הקרובות לקונגרס. טייקון ההימורים תורם סכומי עתק מדי שנה לרשת ענפה ובלתי-שקופה של עמותות פוליטיות הפועלות להפחתת שיעור המס על עשירים ולהסרת הפיקוח של המדינה על המגזר העסקי.

· מתנגד לזכויות עובדים. אדלסון, אדם המרוויח כ-32 מיליון דולר ביום, הוא אויב מר של העבודה המאורגנת בארצות הברית, ובתי הקזינו שלו בלאס וגאס הם היחידים בעיר כולה שאין בהם ועד עובדים. אדלסון אף השקיע כסף רב ומאמצים משפטיים אדירים כדי להילחם בהתארגנויות עובדים אחרות במדינה, והוא אחד התורמים המרכזיים של עמותות לובי שמטרתן להחליש את ההגנה על האדם העובד. בעבר ביטל תרומות לבתי חולים ולבתי כנסת שהפגינו שמץ של הזדהות עם מאבקי עובדים.

כשאלף עובדים הפגינו מחוץ לאחד המלונות שלו בווגאס, הזעיק המיליארדר את המשטרה כדי שתסלק אותם משם בכוח וטען כי "המדרכה היא הרכוש הפרטי שלי, והתיקון הראשון לחוקה האמריקאית לא חל עליה". הטיעון המגוחך הזה הופרך לאחר מכן בבית המשפט. לדבריו, ההתנגדות שלו לאיגודי עובדים היא שהובילה אותו לתמוך במפלגה הרפובליקאית. "כדי לשבר את איגודי העובדים, צריך לשבור את הדמוקרטים", הצהיר. ב-2008 הכריז כי שני האיומים המרכזיים על ארצות הברית הם האסלאם הרדיקלי וארגוני עובדים.

לשם המחשה, כך פועל אדלסון: כשהחל בהקמת עיר הימורים ענקית מחוץ למדריד לפני שנתיים, הוא התנה את ההשקעה שלו בפרויקט בכך שממשלת ספרד תבטל רבים מחוקי העבודה בתחומי בתי הקזינו שלו, תפחית כמעט לאפס את מס החברות שיידרש לשלם למדינה ותייבא רבבות עובדים זרים וזולים להעסקה מהעולם השלישי.  

· אין דבר כזה פלסטינים, צריך להטיל פצצה גרעינית על איראן. אדלסון הוא מתנגד תקיף לפתרון שתי המדינות ומחזיק בהשקפה שלפיה הפלסטינים הם "עם מומצא".

לטייקון ההימורים יש גם פתרון יצירתי למשבר הגרעין האיראני, שכרוך בעיקר בהימור על חייהם של מיליוני בני אדם - כולל שלנו, הישראלים. בסוף 2010 הסביר כי ארצות הברית צריכה פשוט להפציץ בוקר בהיר אחד את איראן בפצצת אטום. במפגש עם סטודנטים בישיבה בניו-יורק המליץ המיליארדר - שכנראה לא בדיוק מבין איך פצצת אטום פועלת - להטיל פצצה גרעינית במדבר האיראני, ואז להרים טלפון להנהגת הרפובליקה האסלאמית ולומר: "ראיתם את זה? בפעם הבאה זה ייפול באמצע טהראן. רוצים שנחסל אתכם? תמשיכו לפתח נשק גרעיני".