בטח גם הפעם השמאל אשם


נתניהו, ליברמן ובנט מטיפים כבר שנים למיטוט שלטון החמאס בעזה. מבצע "צוק איתן" הוכיח, שוב, שאין להם שום כוונה לעשות את זה. קווים לדמותם של נבחרי ציבור שהפכו את השקר לחלק מתוכנית העבודה שלהם

לכל אורך מבצע "צוק איתן" דילגו שרים מרכזיים בקבינט המדיני-ביטחוני - ובראשם נפתלי בנט, אביגדור ליברמן וגלעד ארדן - מאולפן טלוויזיה אחד לשני. בין לבין הם גם קיימו מסיבות עיתונאים דרמטיות תחת אש ופרסמו סטטוסים עתירי לייקים בפייסבוק. בכולם הבטיחו דבר אחד: הפעם לא נרפה - חייבים, למען ביטחון אזרחי ישראל, למוטט את החמאס.

הנה כמה דוגמאות:

• השר נפתלי בנט ב-29 ביולי: "המשימה שלנו היא לא המנהרות או הרקטות אלא הכרעה של חמאס שתמנע את המלחמה הבאה. לא מרפים מחמאס. לא נותנים להם רגע. בלי הפוגות. בלחימה לא עוצרים עד שמשיגים את היעד". בנובמבר 2012, במהלך מבצע "עמוד ענן", הצהיר יו"ר הבית היהודי: "העולם צופה ובוחן אותנו ורואה שמול ירי על ערי ישראלים אנו מנהלים שיחות על הפסקת אש. בשכונה כמו המזרח התיכון, הדבר מבטיח המשך טילים בזמן הקרוב. חייבים להגיע להכרעה מיידית ולמיטוט החמאס".

• השר אביגדור ליברמן ב-15 ביולי: "צריך ללכת עד הסוף. הכוונה היא לא לתת מכה, לא להגיב - להוביל ולסיים את המבצע הזה כשצה"ל שולט בכל רצועת עזה. מה זו הפסקת אש? זו הכנה לסבב הבא. המטרה הסופית צריכה להיות כיבוש הרצועה, סילוק חמאס וקץ לשלטונו ברצועה. אין אלטרנטיבה אחרת". על עמדה זו חזר פעם אחר פעם במהלך המבצע. מוקדם יותר השנה, באמצע מרץ, הכריז שר החוץ: "אין מנוס מכיבוש מלא של הרצועה". המטרה הזאת - "יעד אסטרטגי של מדינת ישראל יהיה הפלת שלטון החמאס בעזה" - הייתה אפילו אחד הסעיפים שכלל ליברמן בהסכם הקואליציוני בין ישראל ביתנו לבין הליכוד ב-2011.

• השר גלעד ארדן ב-23 ביולי: "לא יכול להיות גרוע מחמאס. צריך למוטט את השלטון שלו". בעמוד הפייסבוק שלו קבע: "אסור לנו לעצור עד שהמשימה תושלם: עד שהירי יופסק לחלוטין ורצועת עזה תפורז מטילים ומנהרות".

והנה, אחרי כל הדיבורים האלה, המציאות מוכיחה עובדה פשוטה אחת: את  חברי הקבינט מעניין הרבה יותר ביטחון כורסת העור שלהם סביב שולחן הממשלה מאשר ביטחון אזרחי ישראל. בסופו של דבר, כל ההבטחות הדרמטיות שלהם במהלך המבצע התגלו כשקרים.

אחרי הכל, אם שלושתם מאמינים באמת ובתמים שהשארת שלטון החמאס על כנו ושאי-כיבוש רצועת עזה הן בגדר מחדל ביטחוני מסוכן, למה הם נשארים בתפקידם? אם ליברמן באמת מאמין, כפי שהוא אומר, ש"מבצע מוגבל בסך הכל מחזק את החמאס", איך הוא מעז להמשיך להחזיק בתיק החוץ ולסכן את ביטחון תושבי הדרום? איך הוא יכול להיות שותף לחיזוק ארגון טרור ולהביא להרג של ישראלים נוספים?

לאיים במשבר פוליטי, אגב, גם ליברמן וגם בנט יודעים היטב כשהם רוצים. הנה, רק לפני שנה איים שר החוץ לפרק את הקואליציה אם חוק המשילות, הבייבי הפוליטי שלו, לא יעבור בכנסת. בנט עשה אותו דבר בדיוק כשאיים כמה ימים לאחר מכן שיפיל את הממשלה אם חוק משאל העם לא יאושר.

מעניין שדווקא כשהביטחון של אזרחי ישראל נמצא על הפרק, לא נשמעים שום איומים מכיוונם של חברי הקבינט הנמרצים.

העניין הוא ששלושת השרים ידעו היטב לאורך כל המבצע, וגם לפניו, שישראל לא יכולה להרשות לעצמה למוטט את שלטון חמאס. שזה יהיה צעד שגוי בראש ובראשונה מבחינת האינטרס הישראלי. שזו תהיה הפקרות ביטחונית שרק תדרדר את המצב באזור כולו. שמי שיבואו במקום חמאס יהיו גרועים בהרבה. שבתכלס, אין לאף אחד מהם שום פתרון אמיתי לירי הרקטות חוץ מלצאת למלחמה פעם בשנתיים. אבל למה לספר לציבור את האמת הקשה, כשאפשר להתלהם ולגרוף על הדרך עוד כמה לייקים?

אחרי הכל, הם כנראה פשוט למדו מהפטפטן מספר אחת: "יש רק פעולה אחת שתסיר את איום הרקטות מעזה - למוטט את שלטון החמאס. ציפי לבני וממשלת קדימה עצרו את צה"ל לפני השלמת המלאכה. אנחנו לא נעצור את צה"ל. אנחנו נשלים את המלאכה. אנחנו נמוטט את שלטון הטרור של החמאס, ואנחנו נחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל" (בנימין נתניהו, 2009).