הלוביסטים של האלימות


מפלגת "הבית היהודי" מיהרה לפרסם אתמול הודעת גינוי על ההתקפה של פעילי הימין ביצהר נגד המוצב הצה"לי ששומר על המקום. מה שמפלגת המתנחלים לא טרחה לחשוף זה את הסיוע שהיא מגישה כבר שנים לפורעי "תג מחיר" שתוקפים חיילי צה"ל ופלסטינים  

"המקרים האלה לא חדשים. השאלה היא למה אין הרתעה ולמה אותם פורעים לא מפחדים. התשובה? יש להם לובי חזק בכנסת" - אלוף פיקוד מרכז לשעבר, גדי שמני, אתמול

השבוע שוב תקפו המתנחלים ביצהר את חיילי צה"ל ששומרים עליהם. בתחילת השבוע נוקבו פעמיים צמיגים של כלי רכב צבאיים, בין היתר, של מפקד החטיבה המרחבית. אתמול לפנות בוקר הגיעו פעילי ימין למוצב הצה"לי הסמוך להתנחלות, השחיתו את מיכל המים שנמצא בו, הרסו את האוהלים, חיבלו בתא השירותים, חתכו את המזרונים וניתקו את כבלי החשמל. באותו זמן קבוצה אחרת יידתה אבנים על המילואימניקים, הבעירו צמיגים וניפצו שמשות של כלי רכב נוספים, כמו אוטובוס שהסיע שוטרים למקום.

הסיבה להתפרעות? הריסה של כמה מבנים שהוקמו באופן בלתי-חוקי בשטח ההתנחלות. חיילי צה"ל, שהעזו ברוב חוצפתם לא לציית לפקודות של תושבי המקום, עוררו בהם תגובות היסטריות ממש. "אני לא מצליח להבין איך אחרי כל מה שיהודים עברו בשואה, הגיעו לארץ הנכדים שלהם שעסוקים בלשבור בתים של יהודים אחרים", אמר אחד התוקפים בלי להתחלחל מעצם ההשוואה.

אל המתקפה החזיתית על חיילי צה"ל מיהרה להצטרף ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) שקבעה בראיון לרדיו כי צה"ל והמשטרה נוהגים "כפלוגות מחץ המבצעות מעשי נקם". מפלגת הבית היהודי מיהרה לפרסם תגובה שמגנה את דבריה של סטרוק ומסבירה כי חברת הכנסת "כשלה בלשונה". אבל כשבוחנים את הקשרים ארוכי השנים של "הבית היהודי" עם יצהר ועם פעילי "תג מחיר" שפועלים במקום, מגלים כי מדובר במערכת יחסים קרובה ששום הודעת גינוי לא תצליח לטשטש.  

ליצהר, כמו לא מעט התנחלויות אחרות בשומרון, יש היסטוריה ארוכה של אלימות מול חיילי צה"ל. מדי כמה חודשים תוקפים תושבי המקום את כוחות הביטחון. העימות בין הצדדים הגיע לשיא לפני כמה שנים, כשהצבא פשוט החליט לעזוב את המקום אחרי שכמה תושבים מיצהר תקפו ופצעו קצין ששירת במקום. במקביל, מרבים תושבי יצהר להפנות את זעמם הקדוש כלפי הפלסטינים שגרים סביבם - משחיתים רכוש, שורפים שדות וסתם תוקפים פיזית עוברי אורח.

אז מה עושים בבית היהודי למען תוקפי חיילים? המון. הנה מבחר חלקי בלבד של דוגמאות:

תמיכה בתוקפי חיילים ופלסטינים. בשנה שעברה ארבו שלושה תושבי יצהר לאוטובוס שבו נסעו תלמידות פלסטיניות לבית הספר. השלושה רגמו את האוטובוס באבנים, גרמו לעצירתו ואז ניפצו את החלונות שלו. אחד מהם אפילו השתחל לתוך האוטובוס מבעד לחלון השבור והתחיל להשליך את תיקי התלמידות החוצה. קצין מג"ב שניסה לעצור אותו הותקף אף הוא.

בין העצורים היה תושב יצהר בשם בועז אלברט, שהיה מעורב באינספור עימותים עם חיילי צה"ל ועם פלסטינים. "כשחייל יהודי נדרש לעשות מעשים אנטי-יהודיים, באותו רגע, היהודי והישראלי הם שני ערכים מתנגשים", הסביר פעם אלברט, המטיף באופן עקבי לסירוב פקודה. בהזדמנות אחרת קבע כי "מדינת ישראל, התוצר של התנועה הציונית, אינה מייצגת את העם היהודי" וקרא ל"מציאות מתוקנת של סביבה יהודית ללא מגע עם גויים".

כשאלוף פיקוד מרכז הוציא נגדו צו הרחקה מיצהר בגלל התקריות האלימות שהיה מעורב בהן אמר אלברט כי "הצו האלוקי נמצא מעל צו האלוף" והפר אותו בגאווה.

ומי מיהרו להתייצב לצד אלברט, שאינו מכיר במדינת ישראל, שתוקף קצינים ורוגם ילדות בנות שמונה באבנים? מי אם לא חברי "הבית היהודי". כשאלברט היה נתון במעצר בית, חברי הסיעה ממש עלו אליו לרגל. כך, לדוגמה, שר השיכון, אורי אריאל, שהגיע לביתו של אלברט לחזק אותו, או ח"כ זבולון כלפה שבא אף הוא להביע תמיכה. בנט הוציא אף הוא הודעת תמיכה. כלפה, אגב, מלווה מקרוב את ההליכים המשפטיים נגד אלברט ומסייע לו בדרכים שונות.

תמיכה במוסדות חינוך שמסיתים לאלימות. ב-2011 הודיע משרד החינוך כי הוא סוגר את ישיבת "דורשי ייחודך" ביצהר, זאת בשל מעורבות עקבית של תלמידים באירועי "תג מחיר" נגד פלסטינים ומסרים חינוכיים בעיתיים מאוד שהגיעו מכיוון ראשי הישיבה. המדינה, שמממנת את המוסד החינוכי בלא פחות מ-2.5 מיליון שקל מדי שנה, החליטה לסגור את הברז ולא להעביר יותר כספים לישיבה הקיצונית. ומי התגייס מיד לטובת הישיבה ביצהר? נכון מאוד: שר השיכון, אורי אריאל, שנפגש עם שר החינוך דאז, גדעון סער, ודרש ממנו להמשיך לתקצב את המוסד.

סיוע לחמ"ל המאחזים שריגל אחר חיילי צה"ל. ב-2012 נעצרו חמישה מתנחלים, ובהם תושב יצהר, לאחר שהתגלה כי הפעילו במשך כמה חודשים "חמ"ל מאחזים" שעקב אחר היערכות כוחות צה"ל בשטחים במטרה לסכל פינוי מאחזים בלתי-חוקיים, כמו למשל מצפה יצהר. נגד החמישה הוגשו כתבי אישום. אותם אנשים היו מעורבים בסוף 2011 ברגימת כלי רכב פלסטיניים, בתקיפת חיילים וקצינים באבנים ובפריצה המונית לבסיס חטמ"ר אפרים.

שוב בחר אורי אריאל להתייצב לצד מי שריגלו אחר כוחות צה"ל, פעלו נגדם ואף תקפו אותם פיזית. בישיבה בכנסת בנושא אמר אריאל: "אם מי שמעביר מידע על כוחות צה"ל הוא מרגל, אז אני מרגל. יותר מפעם אחת העברתי מידע על תנועת הכוחות בחבל עזה, בצפון השומרון ואפילו בגבעת אסף. אם עצרו אחרים, צריכים לעצור גם אותי. את הרדיפה הזאת יש להפסיק".

הפלת חוק להחמרת ענישה כלפי פושעי "תג מחיר". נציגי "הבית היהודי" בוועדת השרים לענייני חקיקה דאגו להפיל את הצעת החוק של ח"כ איתן כבל (העבודה), שנועדה להחמיר את האכיפה ואת הענישה כלפי מבצעי פעולות "תג מחיר".

עידוד תרבות עבריינית. באופן כללי, בבית היהודי חשים מאוד בבית נוכח הפרה מאורגנת וגאה של חוקי מדינת ישראל. המפלגה היא תומכת עקבית של הקמת מאחזים בלתי-חוקיים, שמהם, אגב, יוצאות רוב פעולות "תג מחיר" למיניהן נגד חיילים ופלסטינים כאחד.

אז בכירי המפלגה יכולים לרוץ לכלי התקשורת ולגנות תופעות של אלימות נגד חיילי צה"ל כמה שבא להם, אבל כשהם מעודדים צעירים במשך שנים לצפצף על המדינה ולהאמין כי הם נמצאים תמיד מעל החוק - שלא יתפלאו אם צה"ל ומשטרת ישראל הופכים יום בהיר אחד לאויבים.