נטו עבודה בעיניים


השבוע רצו נתניהו ולפיד לכלי התקשורת כדי לברך את עצמם על שהצליחו לגבות 4 מיליארד שקל מהרווחים הכלואים. את ה-17 מיליארד שקל, ששייכים לציבור הישראלי ונותרו בידי החברות הגדולות, הם כמובן לא טרחו להזכיר

השבוע הסתיים מבצע גביית הרווחים הכלואים של משרד האוצר. "מי שבא לעניין הזה נקי, ולא ממקום של אופוזיציה - מבין שזה הישג גדול", הכריז שר האוצר, יאיר לפיד, בכלי התקשורת.

בינינו, מי שבא לעניין הזה נקי, ולא ממקום של ניסיון להציל את הקריירה הפוליטית השוקעת שלו, ומוכן גם להתמודד עם העובדות - מבין שמדובר בכישלון מביך של ממשלת נתניהו, ולמעשה, באחד המחדלים הכלכליים הגדולים של העשור. מה שקרה כאן, בעצם, זה שהחברות הגדולות והעשירות ביותר במשק שדדו מאיתנו, האזרחים, עשרות מיליארדי שקלים, בזמן שממשלת ישראל לא עושה דבר חוץ מלבקש יפה, בשקט ובנימוס, שיפסיקו.

סכום הכסף העצום הזה - שנלקח מהכיס של כולנו - יכול היה לבטל את כל הגזרות הכלכליות שהשית עלינו לפיד בתקציב המדינה האחרון, את כל הקיצוצים בשירותים החברתיים שעשה - ועוד היה נשאר מספיק כסף לטובת שיקום חלקי של מערכות החינוך, הרווחה והדיור.

הגיע הזמן לשחרר מעלינו את הספין של הרווחים הכלואים.

העובדה הראשונה שצריך לדעת היא שממשלת נתניהו הצליחה לגבות 4.3 מיליארד שקל בלבד מתוך סכום כולל של 21 מיליארד שקל רווחים כלואים.

העובדה השנייה שצריך לדעת היא שמבצע גבייה, שבו אתה מצליח לאסוף 24% בלבד מהסכום הכולל - כלומר, כזה שבו נכשלת לגבות 76% מהסכום שהיו חייבים לך - לא יכול, מתמטית, אדוני שר האוצר, להיחשב כ"הישג גדול".  

העובדה השלישית שצריך לדעת היא שההכרזה של הממשלה ולפיה "עברנו את יעד הגבייה שהוצב לרווחים הכלואים" היא לא יותר מניסיון נוסף להונות את הציבור. רשות המסים הציבה לעצמה יעד גבייה נמוך ומביך בגובה 3 מיליארד שקלים, ואכן הצליחה לעבור אותו. כאן המקום לשאול, למי איכפת מהו היעד השרירותי שהציבה לעצמה הממשלה, במיוחד כשהוא נמוך כל-כך? מה המשמעות הכלכלית של מספר כזה שנוצר מראש לצרכים יחצניים? בקיצור, אסור לשכוח: מדובר ביעד מלאכותי שהומצא במשרד האוצר בדיוק בשביל שיהיה אפשר לעבור אותו בקלות ולהכריז בתקשורת על ניצחון סוחף.

אז מהם, בקצרה, הרווחים הכלואים? במסגרת תיקון לחוק לעידוד השקעות הון שיזם שר האוצר בנימין נתניהו ב-2005, הוענקו הטבות מס אדירות לחברות גדולות שפועלות בישראל. בתמורה לשיעור מס אפסי כמעט הבטיחו חברות אלה להשקיע את הרווחים שלהן בארץ ולא להוציאם לחו"ל.

מה שקרה בפועל זה שהחוק, שהיה מנוסח בצורה מרושלת וחובבנית, איפשר להן לאגור את הכסף אצלן בלי לשלם עליו מס. וכך, במשך שנים ישבו החברות הגדולות במשק על ערימה הולכת וגדלה של כסף - בסכום כולל של יותר מ-125 מיליארד שקל - בלי שהן משלמות עליו למדינה מס או משקיעות אותו בתעשייה כחול-לבן, כפי שהתחייבו.

אז התחיל, בעצם, קרב עצבים בין החברות הגדולות והלוביסטים שלהן לבין ממשלת ישראל. השאלה הגדולה הייתה: מי ימצמץ ראשון ויוותר על הדרישות שלו - החברות לא רצו לשלם מסים וגם לא ממש רצו להשקיע את הכסף במשק הישראלי; הממשלה, מצדה, גילתה פתאום שהיא יצרה גירעון ענק שנובע מהכנסה שנתית נמוכה מדי, ונהייתה לחוצה לכסף מהיר וזמין.

במלים אחרות, מי שמצמץ ראשון היה האיש שהוביל אותנו למצב העגום הזה - בנימין נתניהו.

מה כלל מבצע הגבייה הנוכחי? המבצע, שמבוסס על "חוק הרווחים הכלואים" של הממשלה הקודמת מ-2012, היה בעצם הניסיון הנואש האחרון של המדינה להתחנן בפני החברות להעביר לה את כספי המסים שהוחזקו אצלן כבני ערובה. החוק מהשנה שעברה מאפשר להן לשחרר את הרווחים הכלואים לחו"ל - בתמורה לעוד הפחתה ענקית בשיעור המס, כמובן. "טבע", למשל, שילמה 6% במקום ה-16% המופחתים. כל חברת היי-טק, מפעל ממוצע או מכולת משלמות 25%.

בסופו של דבר, הודות לוותרנות ולרפיסות של ראש הממשלה, חברות ענק שמסיימות כל שנה עם רווח נקי של מיליארדים העבירו למדינת ישראל מס בשיעור דומה לכזה שמשלמים שכירים המרוויחים 6,000 שקל בחודש.

מתי בפעם האחרונה אתם קיבלתם הנחה עצומה במס שאתם משלמים? נכון מאוד: אף פעם.

לא נתניהו, שאחראי לשוד ההיסטורי הזה, ולא שר האוצר שלו היו אמיצים מספיק - ונחושים מספיק להגן על הכסף שלכם - כדי לנקוט באמצעים שהיו מחזירים אותו לקופת המדינה במלואו. אף אחד מהם לא הקדיש ולו הופעה תקשורתית תקיפה אחת לנושא. אף אחד מהם לא נשא ולו נאום אחד שהוקדש לחובה הציבורית של החברות הללו כלפי הישראלים שמימנו אותן בהנחות מס מופלגות. אף אחד מהם לא לקח את חברות הענק לבית המשפט כדי לדרוש מהן להחזיר לישראלים סכום כסף אדיר ששייך להם.

מצד שני, אין ממש סיבה להתפלא. החוק הזה נולד מלכתחילה בגלל אנשים כמו נתניהו ולפיד, שמנהלים מיומם הראשון במערכת הפוליטית מדיניות כלכלית שמיטיבה רק עם הגדולים ביותר, המקושרים ביותר והחזקים ביותר. עובדה.