העוקץ הספרדי


נתניהו טוען שספרד קרסה בגלל השקעה מוגזמת באזרח. נתניהו משקר. נתניהו טוען שאי-אפשר לנהל כלכלה משגשגת עם הוצאה ציבורית גבוהה על שירותים ציבוריים. נתניהו משקר שוב. שוודיה, הולנד, צרפת ואנגליה מוסרות ד"ש

היום דיבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכנס קיסריה ונשא את הנאום הכלכלי השנתי שלו. בדבריו, שהוקלטו מראש, התייחס נתניהו למדיניות הכלכלית שהוא מנהיג זה עשור. לא עברו חמש דקות והוא הגיע לנושא האהוב עליו. לא, לא מחירי הדיור (עלייה של 72% תוך חמש שנים) וגם לא נתוני השכר החציוני שפורסמו אתמול (6,541 שקל בחודש) - ספרד, אלא מה?

"מוכרחים לתחום את הוצאות הממשלה", אמר נתניהו. "אני לא מקבל שום דיבורים על העלאת ההוצאה הציבורית ל-50% מהתוצר. בספרד זה קרוב ל-56% - וזה דבר מסוכן מאין כמוהו".

ועכשיו, ברשותכם, לעובדות.    

קודם כל, הסבר קצר: למה נתניהו מתייחס כשהוא מדבר על "הוצאה ציבורית" ומכריז שבכוונתו להפחית אותה עוד יותר בשנים הקרובות? בדיוק לדברים הבסיסיים ביותר שכולנו מרגישים כי איכותם ונגישותם רק הולכות ומידרדרות - חינוך, בריאות, תחבורה, רווחה, דיור. כל אלה, לצד תקציב הביטחון, מהווים מרכיבים בהוצאה הציבורית של ישראל. זוהי, במילים אחרות, רמת ההשקעה של הממשלה באזרח.

הקיצוץ ההיסטורי שביצע נתניהו בעשר השנים האחרונות בהוצאה הציבורית הוא הסיבה העיקרית להתרחבות האי-שוויון בישראל, ליוקר המחיה ולהידרדרות מערכות החינוך והבריאות - כך אומרת בעצמה נגידת בנק ישראל הנוכחית. בקיצור, כדי להבין כמה משקיעה מדינה כלשהי באזרחיה, נהוג למדוד מהו אחוז ההוצאה הציבורית של הממשלה מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג).

בחזרה לנאום. ההוצאה הציבורית בישראל עומדת היום על 45% מהתוצר. לפי הנאום של נתניהו, בספרד היא עומדת על לא פחות מ-56%. אלא שמה לעשות, העולם לא מתנהל לפי מוצא פיו של ראש הממשלה הישראלי. לפי הבנק העולמי, ה-OECD,  משרד האוצר הספרדי והמציאות באופן כללי - ההוצאה הציבורית בספרד היא דווקא 43.6%. כן, אתם קוראים נכון: פחות מבישראל. הקריסה הכלכלית של ספרד - הנובעת מבועת נדל"ן, מהשתוללות חסרת-רסן של בנקים ומהיעדר רגולציה - לא קשורה בכלל לגודל ההוצאה הציבורית שלה. ואם היא כן, סימן שישראל צריכה להגדיל את שלה, ומהר, כי על-פי קצב הקיצוצים הנוכחי אנחנו עוד שנייה במדריד. עוד נתון מעניין: בתחילת המשבר הייתה ההוצאה הציבורית בספרד פחות או יותר כמו בישראל של 2013.

עכשיו, אחרי שכיסינו את השקר הראשון הזה, להלן רשימה חלקית בלבד של מדינות עם הוצאה ציבורית גבוהה משלנו. נתניהו היה שמח מאוד אם הייתם אוכלים את השקר הזה, שלפיו מדינות עם הוצאה גבוהה לא צומחות ולא מנהלות כלכלות מתקדמות ומשגשגות - אבל מה לעשות שהנתונים מספרים אחרת. שימו לב שמדובר במדינות שרבים מאזרחי ישראל דווקא היו מאוד שמחים להידמות אליהן. כך, למשל: שוודיה עם הוצאה ציבורית של 51.3% מהתוצר, צרפת - 56.1%, בריטניה - 49.1%, דנמרק - 56%, הולנד - 50.1%, אוסטריה - 50.5%, פינלנד - 54.1%.

ההחלטה על גודל ההוצאה הציבורית במדינה כלשהי היא בכלל לא החלטה כלכלית נטו אלא החלטה פוליטית. היא תלויה, בראש ובראשונה, באופן שבו רואה ראש הממשלה את התפקיד של המדינה שבראשה הוא עומד: האם תפקידה הוא לנהל כלכלה שמיטיבה עם כלל האזרחים, מצמצת את האי-שוויון ומספקת הזדמנויות שוות לכולם - או לעשות חיים קלים רק לחזקים ולהתעלם, פחות או יותר, מכל השאר. יש בעולם מדינות בעלות כלכלה חזקה משני הסוגים, וזכותה של כל ממשלה לבחור את דרכה - אבל להציג את ההכרעה האידאולוגית הזאת כהכרח זה שקר גמור, ואסור לבלוע אותו.

את הדברים האלה בדיוק אמרה מעל בימת הכנס נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, זמן קצר לאחר נאום נתניהו. "גודל הממשלה הוא ביטוי של העדפה חברתית", הדגישה. "יכולה להיות ממשלה קטנה שממנה נגזר מיסוי נמוך, או שמא ממשלה גדולה יותר עם מיסוי גבוה יותר - שני המצבים הללו יכולים להיות מוצלחים מבחינה כלכלית".

אגב, מעניין לבחון מה קרה בקרב שאר מדינות ה-OECD בעשור האחרון. ההוצאה הציבורית הממוצעת ב-OECD צמחה ב-4.3%. אחת המדינות היחידות בעולם המערבי שבה ההשקעה באזרח דווקא קטנה ב-10 השנים האחרונות היא ישראל, עם ירידה של 4.1%.

והערה אחרונה: ההוצאה הציבורית בישראל על שירותים חברתיים ותשתיות לאומיות נמוכה בפועל באופן משמעותי ממה שמשקפים המספרים, זאת בגלל הוצאות גבוהות במיוחד על ביטחון. בניכוי תקציב הביטחון, היא עומדת על 34.9% בלבד - מה שמציב אותנו בחברתן הטובה של מדינות כמו קונגו, סלובקיה וערב הסעודית.

מי שאשכרה חי במדינת ישראל - כלומר: ברחובות שלה, במוסדות החינוך שלה, באוטובוסים שלה, במשכורת החציונית שלה, בסופרמרקטים שלה, בקצבאות הזקנה שלה - לא יכול להרשות לעצמו לחיות, בניגוד לראש הממשלה שלנו, מחוץ לעובדות.