המגזר הנבחר


קרית גת וקרית מלאכי - אאוט. ברוכין, רחלים וסנסנה - אין. שורת החלטות מפלות מהחודשים האחרונים, ובראשן מפת העדיפויות הלאומית שאושרה אתמול, הן הוכחה ניצחת לכך שגבעות השומרון מעניינות את הממשלה הנוכחית הרבה יותר מצדק חברתי

מספרים לנו בלי הפסקה שאין כסף, שנקלענו לבור תקציבי, שכולנו - ובמיוחד מעמד הביניים והעניים - צריכים לכסות עליו, שחייבים להצטמצם, לקצץ בכל משרדי הממשלה, לדלדל עוד יותר את השירותים החברתיים במדינת ישראל. אלא שכמו תמיד, ובמיוחד בממשלה הנוכחית, יש מגזר אחד מיוחד, מורם מעם, שלא סובל מקיצוצים ומגזירות. להפך.

קצת דוגמאות מהחודשים האחרונים? בבקשה.

אזור הדמדומים. העיר קרית-מלאכי. אבטלה: 11.6%. שכר ממוצע: 5,954 שקל. ההתנחלות גבע בנימין. אבטלה: 3.3%. שכר ממוצע: 7,671 שקל. לכאורה, כששוקלים לאיזה משני היישובים ראוי יותר להעניק סיוע על רקע סוציו-אקונומי, התשובה ברורה. והנה, הבוקר נודע כי דווקא קרית-מלאכי (לצד ערים נוספות בפריפריה כמו קרית-גת) סולקה, באישור הממשלה, מרשימת היישובים באזורי עדיפות לאומית. לעומת זאת, ההתנחלות גבע בנימין - שנהנית, כפי שראינו, מתנאים חברתיים יציבים בהרבה - הצליחה להשתחל לתוך רשימת הסיוע.

למעשה, חצי מתוך 20 היישובים החדשים במפת העדיפות הלאומית נמצאים מעבר לקו הירוק; חלקם, כמו ברוכין, רחלים וסנסנה היו בכלל עד לא מזמן יישובים בלתי-חוקיים שהוקמו תוך התעלמות בוטה מחוקי מדינת ישראל. ראוי לציין כי חלק ניכר מההתנחלויות החדשות שנוספו לרשימה הן התנחלויות מבודדות שנמצאות ממזרח לגדר ההפרדה, מחוץ לגושי ההתיישבות, ולא עתידות להיכלל במדינת ישראל בשום הסכם מדיני. בקיצור, עוד בזבוז ודאי של כספי מסים מטעמים פוליטיים טהורים.

הרשימה שאושרה הבוקר בידי הממשלה מכילה מספר שיא של 90 התנחלויות. המשמעות הכלכלית של הימצאות יישוב ברשימה היא מתן הטבות במסים, עדיפות בהקצאת משאבים בחינוך וברווחה, עדיפות בתחום הדיור וכן תמריצים לעובדים. איך נכנסו כל-כך הרבה התנחלויות, שאינן סובלות ממצב חברתי קשה, לתוך מפת העדיפות הלאומית? פשוט מאוד: הקריטריונים להענקת ההטבות גמישים ביותר, והם מאפשרים לכל ממשלה להכניס ולהוציא יישובים מן הרשימה על בסיס שיקולים אלקטורליים. זאת באמצעות שימוש יצירתי בשני סעיפים - סיכון ביטחוני ומרחק מריכוזי אוכלוסייה - שהוכנסו לתוך החלטת הממשלה בדיוק למטרה זו – כדי שיהיה אפשר לכלול ברשימה התנחלויות שמצבן הסוציו-אקונומי לא מצדיק כל סיוע.

ב' זה בית אל. אחת הסיבות המרכזיות למצוקת הדיור בישראל היא קצב בנייה איטי להחריד באזורי הביקוש. אפילו שנתיים אחרי פרוץ המחאה החברתית, הנתונים מאוד לא מעודדים: רק לפני חודשיים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח שלפיו מספר התחלות הבנייה בישראל ברבעון הראשון של 2013 צנח ב-8% לעומת הרבעון האחרון של 2012. במלים אחרות, בקצב הבנייה הנוכחי שוק הדיור לא יוכל לעולם להדביק את היקף הביקוש. יחד עם זאת, יש מי שדווקא כן צריכים לחוש אופטימיות: על רקע הירידה הכללית בהתחלות הבנייה, באזור יהודה ושומרון זינק מספרן בלא פחות מ-176% - זאת, בלי לכלול את נתוני הבנייה הבלתי-חוקית.

שיעור באפליה. תקציב החינוך ל-2013-2014 יקוצץ ב-1.5 מיליארד שקל במסגרת גזירות נתניהו-לפיד. בין ההשלכות הצפויות: ביטול סבסוד צהרונים לגילאי 3-9, הקפאת התוכנית לצמצום מספר התלמידים בכיתות והעלאה משמעותית של תשלומי ההורים, שכבר היום עומדים על אלפי שקלים בשנה. מדובר בזינוק של 15%-20% בתשלומי ההורים בכל כיתות הלימוד לעומת התשלומים השנה. חוץ מבמגזר אחד.

בבחירות האחרונות הבטיח יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, כי סוגיית תשלומי ההורים בחינוך הדתי תהיה אחת המשימות החשובות של המפלגה - ובחודש שעבר קיים את הבטחתו. מהיום שבו נכנס לתפקיד עמל סגן שר החינוך, ח"כ אבי וורצמן (הבית היהודי), על רפורמה בתחום, והנה, החל משנת הלימודים הקרובה יפחתו תשלומי ההורים - במערכת החינוך הממלכתית-דתית בלבד - בכ-40% אחוז. מדובר במאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה שיוזרמו אך ורק למערכת החינוך הפרטית למחצה שהוקמה בציבור חובשי הכיפה לטובת קיום לימודים תורניים אחרי שעות בית הספר.

חטיבה עליונה. הזרוע המיוחדת של הממשלה לתקצוב ההתנחלויות נקראת החטיבה להתיישבות. כמעט כל הקרקעות בשטחים שהוקצו להתנחלויות נמצאות ברשותה. היא מנהלת, בחוסר שקיפות מוחלט, את הקרקעות מעבר לקו הירוק ומעבירה אותן הלאה לצורך בנייה לאגודת אמנה - זרוע ההתיישבות הפרטית של מועצת יש"ע. היום עומד בראשה מקורב של ח"כ אביגדור ליברמן.

במקור, היה מדובר בגוף שנועד לסייע להתיישבות בפריפריה; בפועל, החטיבה להתיישבות, שנמצאת תחת אחריות ישירה של משרד ראש הממשלה, משרתת בעיקר את ההתנחלויות. היתרון הבולט שלה הוא שניתן להעביר דרכה כספים בלי למשוך תשומת לב יתרה וללא מנגנוני פיקוח מעיקים. נתוני השנים האחרונות מגלים כי החטיבה מתחילה בדרך כלל את השנה התקציבית עם סכום ראשוני של כמה עשרות מיליוני שקלים, אלא שאז - כפי שקרה ב-2012, למשל - מתנפח התקציב המיוחד שלה שמוקדש לשטחים במאות אחוזים.

כך, למשל, ב-2012 גדל תקציב ההתנחלויות הכללי ב-957%, ואילו התקציב המיוחד של יישובי הר חברון גדל ב-424%. הפריפריה קיימת, כידוע, בעיקר בדרום ובצפון הארץ - אבל איכשהו רק הסעיפים התקציביים שקשורים בהתנחלויות גדלים בשיעור אסטרונומי כזה. התוספות התקציביות הללו, שמתסכמות במאות מיליוני שקלים, ניתנות בהדרגה, במנות קצובות ומחושבות, כך שלא יעוררו חשד ציבורי.

התחנה הבאה: ממלכת יהודה. כחלק מהמגמה הכללית של ממשלת נתניהו לקבוע עובדות בשטח שימנעו בעתיד כל ניסיון להגיע להסדר מדיני, אושרה בחודש שעבר תוכנית שאפתנית להקמת רשת רכבות מסועפות, שכוללת עשרות גשרים ומנהרות, בין ההתנחלויות בגדה המערבית. על התוכנית חתום שר התחבורה, ישראל כ"ץ, ועלותה מוערכת במאות מיליארדי שקלים.

גם אם לא יימצא בינתיים התקציב למימושה, תהיה לה משמעות בפועל כי כל תוכנית בנייה מעתה ואילך תצטרך להתחשב בתוואי העתידי של המסילות - מה שגם צפוי להפשיר בנייה באזורים שעד כה לא היו מאושרים להתנחלות. כל זאת, בזמן שהתחבורה הציבורית בתוך מדינת ישראל קורסת לחלוטין ותקציב משרד התחבורה בשנתיים הקרובות עתיד לסבול מקיצוץ חריף.