ציונות זה גם לשלם מסים


דו"ח מבקר המדינה מגלה: כ-100 אלף מתנחלים מתחמקים כבר שנים ארוכות מתשלום דמי חכירה למדינה. איך זה קרה, כמה משלמים שאר אזרחי ישראל ומה אפשר היה לעשות עם הכסף

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום חושף כי ב-75% מההתנחלויות התושבים לא משלמים למדינה כבר שנים ארוכות עבור הקרקע שעליה הם יושבים. זאת, בניגוד מוחלט למה שהחוק מחייב ולמה שעושים שאר אזרחי ישראל בכל מקום אחר בארץ. יש לציין שמעולם לא התקבלה כל החלטה ממשלתית רשמית לפטור את תושבי ההתנחלויות מהתשלומי הללו.

מה קרה בעצם? לפי הדו"ח, הגוף האחראי על ניהול הקרקעות מעבר לקו הירוק - הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש - לא החתים יותר מ-100 אלף מתנחלים על הסכם חכירה, בניגוד למחויב בחוק ולנהוג בכל שאר חלקי הארץ. מדובר בהשתמטות כפולה: הן מתשלום דמי החכירה החד-פעמיים שכל אזרח ישראלי מחויב לשלם וכן מתשלום דמי החכירה השנתיים שהחוק מחייב להעביר למינהל מקרקעי ישראל. בדיקה שערך המבקר במשרדי הממשלה השונים מעלה כי שום גוף רשמי המוסמך לכך לא העניק מעולם פטור מהתשלום למתנחלים.  

כך כותב המבקר בדו"ח: "עובדה זו לא רק שהביאה לכך שנגרם הפסד כספי גדול שהוערך על-די הממונה במאות מיליוני שקלים, אלא שהיא גם אינה מאפשרת לקיים ניהול ופיקוח ראויים על אדמות מדינה. כמו כן, מצב זה יוצר אפליה בין תושבי אותם יישובים ובין תושבי מדינת ישראל, המשלמים דמי חכירה בגין השימוש שהם עושים בקרקע".

בכמה כסף מדובר? בסך הכל בחצי מיליארד שקל. על אפליה מדבר המבקר? הנה כמה נתונים מעניינים: בצוּר נתן, יישוב בתוך גבולות ישראל, משלמים כחוק דמי חכירה בגובה רבע מיליון שקל לדירה; בסלעית, התנחלות שנמצאת 2.5 קילומטר משם, משלמים אפס שקלים. בנוף איילון שבתוך מדינת ישראל - 430 אלף שקל; במבוא חורון הסמוכה - אפס שקלים. במיתר - 320 אלף שקל; בהתנחלות סוסיא הסמוכה - אפס שקלים.

עבירה זו על החוק, שהיא תוצאה של העלמת עין ממוסדת וארוכת שנים, לא חלה על ההתנחלויות כולן. מבדיקת המבקר עולה כי כ-75% מהן לא משלמות דמי חכירה (86 מתוך 120 התנחלויות), ובהן התנחלויות מבודדות כמו איתמר, יצהר, תפוח ועפרה אבל גם מבוססות כמו אלון שבות, כפר אדומים ונוקדים. בסך הכל השתמטו מהתשלום הבסיסי 100 אלף איש.

המבקר מצטט את עוזר שר הביטחון, שכתב לשר ב-2011: "המדינה לא גבתה כחצי מיליארד שקל בגין תשלומים על הקרקע, והיא מפסידה כ-50 מיליון שקל בשנה מאי-גבייה. אי-גביית דמי חכירה אינה תקינה, מאחר שהיא מעניקה באופן מעשי קרקע ללא תמורה למשתכנים ביישובים. בנוסף לכך, המשתכנים אינם בעלי זכויות חוקיות על הקרקע. הדבר גורם להיעדר יכולת שליטה ובקרה של הדרג המדיני על כלל הבנייה באיו"ש".

מה אפשר היה לעשות בכסף הזה? הרבה מאוד. אנחנו נמצאים בתקופה של קיצוצים כואבים בעלי השלכות חברתיות קשות. ישראלים רבים בכל רחבי הארץ מתקשים לסגור את החודש ויכולים היו להיעזר בכל עזרה שתושיט המדינה, במיוחד בכל הקשור לשירותי החינוך שהפכו יקרים מאוד בעשור האחרון. רק היום התבשרנו על העמקת הקיצוץ בחינוך ב-1.5 מיליארד שקלים נוספים.

• בסכום הזה, אם ישולם רטרואקטיבית על-ידי המתנחלים שהשתמטו מהעברתו למדינה, ניתן יהיה, לדוגמה, לסבסד צהרונים לילדים בגילאי 3-9 בכל רחבי הארץ (אחת מהמלצות טרכטנברג שבוטלה עקב הגירעון; חסרים בין 500 ל-600 מיליון שקל כדי להוציא אותה לפועל השנה).

• לחילופין, אפשר יהיה לבטל את העלאת תשלומי ההורים לבתי-ספר שצפויה החל משנת הלימודים הבאה וכן להחזיר את פרויקט השאלת הספרים לתלמידים בקשיים כלכליים שהוקפא עקב הקיצוצים (סכום כולל של כחצי מיליארד שקל).

• עוד חלופות? אין בעיה. אפשר יהיה להחזיר לחיים שלוש תוכניות חינוכיות חשובות מאוד שבוטלו בגלל הקיצוצים: הקטנת מספר התלמידים בכל כיתה בבתי-הספר היסודיים והעל-יסודיים, תוכנית המיחשוב הארצית והתוכנית להקטנת תשלומי הורים בפעילויות חינוכיות (שלושתן יחד - חצי מיליארד שקל).