זוגתו, שתחיה, תשלם יותר


שר האוצר מדבר כל הזמן על האדם העובד - אבל מה עם האישה העובדת? בחינה מגדרית של סעיפי התקציב מגלה שהוא עתיד לפגוע בנשים יותר מכל

שר האוצר, יאיר לפיד, מרבה לדבר בנאומים שלו על "האדם העובד". היום כבר ברור לרבים שהאדם העובד יהיה הראשון להיפגע מהתקציב מרחיב-הפערים של לפיד, שאיננו אלא שיכפול מדויק של התוכנית הכלכלית שנתניהו כשל להעביר בשנה שעברה. מי שלא זכתה מעולם להתייחסות מצד שר האוצר היא דווקא האישה העובדת - זו שעתידה להיפגע באופן מיוחד מהתוכנית הכלכלית הכל-כך ישנה של הפוליטיקה החדשה.

קריאה מעמיקה של סעיפי התקציב החדש מגלה שהוא פוגע באופן מיוחד בנשים משתי קבוצות עיקריות - אמהות עובדות ונשים המשתכרות שכר נמוך. לאור הדאגה הרבה כלפי נשים שהפגינו השבוע ב"יש עתיד" - כשהפריחו לאוויר ספין קלוש על האנטי-פמיניזם של האופוזיציה - החלטנו לבדוק עד כמה באמת איכפת להם שם, במפלגתו של האוצר, מעתיד האישה העובדת.

הנה כמה מההיבטים הפוגעניים ביותר של תקציב 2013-2014 כלפי נשים:

מס עקרות הבית. יש נשים רבות שעבודתן היא בניהול משק הבית. הן לא מקבלות שקל על העבודה הקשה שלהן - גידול ילדים, תחזוקה שוטפת, ניקיון, חינוך ועוד - ומן הסתם גם לא מפרישות למדינה מס הכנסה. אלא שמעכשיו, בזכות מס עקרות הבית השערורייתי של לפיד, הן יצטרכו להפריש מס מהמשכורת הבלתי-קיימת שלהן. איך מי שלא מקבלת משכורת אמורה לשלם 162 שקל בחודש למדינה? לא ברור בכלל, אבל מעתה ואילך כל אישה נשואה שבביתה מפרנס יחיד צריכה להפריש דמי בריאות בגובה 101 שקל לחודש וביטוח לאומי בגובה 61 שקל לחודש. מדובר בסכום כסף משמעותי למשקי בית שמרוויחים שכר מינימום ומטה. אגב, ההצעה הזאת כבר עלתה בשנים עברו בעבר במהלך דיוני התקציב, אבל תמיד נדחתה בשלב די מוקדם בעקבות הידברות בין הממשלה לבין ארגוני הנשים. הפעם, דווקא מפלגה שחרטה על דגלה את מעמד וזכויות האישה מחליטה להטיל, לראשונה אי-פעם, את המס האבסורדי והאנטי-חברתי הזה.

מע"מ - מס עיוור שפוגע קודם כל בנשים. מע"מ הוא מס רגרסיבי, כלומר, מס עיוור, שלא מתחשב בגודל ההכנסה של מי שמשלם אותו. בהיותו כזה, הוא פוגע במיוחד בבעלי ההכנסות הנמוכות. למה? משום שאחוז גבוה במיוחד מההכנסה הפנויה שלהם מופנה ישירות לצריכה (הישרדות יומיומית, תשלום עבור צרכים בסיסיים, להבדיל מהשקעות וחסכונות), ועל צריכה משלמים, כמובן, מע"מ. כבר היום, ובניגוד גמור להטעיות של שר האוצר, המע"מ בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. בתוך קבוצת משתכרי השכר הנמוך בולטות הנשים בצורה מובהקת: יותר משליש מהנשים השכירות בישראל מקבלות קצת יותר מ-4,000 שקל בחודש - פחות משכר המינימום - והן בדיוק מי שכל עלייה במע"מ פוגעת בהן קשות. בקרב הגברים השיעור של בעלי הכנסה כל-כך נמוכה קטן בחצי.

פגיעה קשה בסבסוד צהרונים לילדים בגילאי 3-9 - המצב יהיה גרוע יותר מאשר לפני המחאה החברתית וישאיר יותר נשים בבית. התקציב החדש מבטל את התוכנית המבורכת של ועדת טרכטנברג לסבסוד רחב-היקף של צהרונים בכל הארץ. גרוע מכך, לפיד מקצץ אותה כל-כך, עד כי היא הופכת למצומצמת וחלקית יותר מאשר הייתה לפני המחאה החברתית. אחרי קיץ 2011 החליטה הממשלה לסבסד צהרונים לילדים בגילאים 3-9. השנה הייתה אמורה התוכנית לקבל מימון בגובה 1.35 מיליארד שקל. על-פי התקציב החדש, לא רק שהתוכנית הזאת מבוטלת כליל, אלא שהתמיכה שהייתה נהוגה לפני 2011 מקוצצת אף היא, וצהרונים באזורים בעלי פרופיל סוציו-אקונומי קשה במיוחד יזכו לסבסוד מועט עד גיל 8 בלבד. ואחרי זה הם עוד משקרים לנו שהמחאה קשורה איכשהו לגירעון. ההחלטה הזאת תקשה, כמובן, על נשים רבות לצאת לעבודה.

דחיית חוק יום לימודים ארוך ב-5 שנים והעלאת תשלומי הורים - הערמת קשיים נוספים על נשים שרוצות לצאת לעבוד. חוק יום לימודים ארוך יכול היה לתרום למעמדן של כל הנשים העובדות מחוץ למשק הבית, שכן הוא היה מאפשר להן להאריך את שעות העבודה שלהן. בנוסף, היה מקל על נשים נוספות לצאת ללימודים ולעבודה. אלא שהממשלה החליטה להקפיא שוב את החוק במסגרת חוק ההסדרים ולדחות את החלתו - למרות שנחקק כבר ב-1997 - בחמש שנים נוספות. הטיפול בילדים הוא עדיין, למרבה הצער, מטלה המונחת באופן אוטומטי על כתפיהן של נשים, ובהיעדר סבסוד צהרונים ונוכח העלאה של תשלומי הורים - אין ספק כי הן יהיו הסובלות העיקריות מההחלטה הזאת.

קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה ופגיעה בכלל השירותים הציבוריים - מכה אנושה לנשים שנזקקות לשירותים חברתיים וכן פגיעה ישירה במורות, עובדות סוציאליות, אחיות ושאר עובדות המגזר הציבורי. ב-2003 החליט נתניהו להפחית את המסים הישירים במדינת ישראל. הנהנים העיקריים מהמדיניות השנויה במחלוקת שלו היו גברים. הפחתת המסים חסרת האחריות, שאפילו בנק ישראל וקרן המטבע העולמית הזהירו מפניה, הטיבה בעיקר עם שכירים בעשירון העליון – 80% מהם גברים. הפחתות המסים גרעו מהכנסות המדינה סכום מצטבר של כ-50 מיליארד שקל. כל שנה נכנס פחות ופחות כסף לקופת המדינה, אלא שזו נאלצה בכל זאת להמשיך לממן שירותים ציבוריים ולנסות לשמור עליהם ברמה סבירה. כך נוצר גירעון. המרגיז הוא שדווקא נשים עתידות לשלם עכשיו על הטבות המס המופלגות שקיבלו הגברים שממוקמים בפסגת פרמידת השכר. הן עתידות לשלם על הטעות ההיסטורית של נתניהו שרוקנה את קופת המדינה.

התקציב הנוכחי כולל הפחתה של 2% במימון השירותים הקריטיים ביותר עבור אמהות עובדות ונשים שמקבלות שכר נמוך, כמו ביטוח לאומי ושירות התעסוקה. הצעד הזה, חשוב לזכור, מגיע אחרי עשור של קיצוצים אגרסיביים ביותר, שהפכו את השירותים האלה למצומקים ומקרטעים בין כה וכה. לאחר הקיצוץ הראשוני שהוזכר לעיל אושר קיצוץ רוחבי נוסף, שהוגדר על-ידי לפיד עצמו כ"גדול בתולדות המדינה". חוץ מהרעת השירותים לנשים עובדות, יש לזכור כי נשים מהוות 65% מהעובדות במגזר הציבורי. כלומר, לא רק מקבלות השירותים יינזקו אלא גם נותנות השירותים: נשים הן 77% מעובדי מערכת החינוך, 73% מעובדי מערכת הבריאות ו-86% מעובדי מערכות הרווחה והסעד. בקיצור, פיטורים וצמצום נוסף של משכורות עלובות בלאו הכי.

התניית סבסוד שכר לימוד במעונות יום ומשפחתונים ב"מיצוי כושר השתכרות" – מניעת יציאה של נשים חרדיות לעבודה. החל מעוד שנתיים יתבצעו מבחני תעסוקה לשני בני הזוג - במקום לאמהות בלבד - עם הגשת בקשות לסיוע בתשלום לצהרונים. הסבסוד ייקבע לפי היקף העבודה הנמוך יותר של אחד מבני הזוג. בנוסף, אב המשפחה יידרש לעבוד בהיקף זהה לשעות העבודה הנדרשות מהאם. כלומר, סבסוד מעון יום - כלי שאמור לעודד תעסוקת נשים - הופך לשוט לתמרוץ תעסוקת גברים ויוצר תלות של נשים בגברים. ההסדר, שנועד לעודד תעסוקת גברים חרדים, עלול להקשות דווקא על יציאת הנשים החרדיות לעבודה ועל היקפי תעסוקתן ובכך רק להעמיק את העוני. סביר להניח שהוא יוביל את החרדים לחפש פתרונות זולים שיאפשרו את המשך המצב הקיים - שימוש במסגרות פרטיות בלתי-מפוקחות לילדים בעלות נמוכה ובסטנדרטים ירודים.

הפוסט מבוסס על נייר העמדה "ומה על האישה העובדת?" של מרכז אדוה